נפילה מסולם

גובה הסולם

התקנות קובעות:

22. (א) מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ-2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון.
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול אם במקום הגבוה ביותר שאליו יגיע העובד תוך שימוש בסולם, נמצא מאחז יד מתאים בגובה של כמטר אחד מעל המקום שניצבות רגליו, לרבות אם נעשית העבודה על גבי סולם עמידה עם משענת יד בגובה של מטר אחד לערך מעל משטח הדריכה העליון.

שימוש בציוד להגנה מפני נפילה בעבודה על סולם

23. מבצע יוודא כי לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא מאובטח ברתמת בטיחות תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו;
(2) הוא מאובטח במערכת לבלימת נפילה, המתאימה לאופי העבודה המבוצעת;
(3) מערכת בלימת הנפילה מעוגנת לחלק יציב;
(4) הוא חובש קובע מגן, ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה.

סייגים לשימוש בסולמות

24. (א) ניתן לבצע את הפעולות המפורטות להלן גם בלא קיום תקנות 23(1) עד (3) במקרים אלה:
(1) טיפוס בסולם שאינו קבוע שגובהו עד 6 מטרים, למעבר בין מפלסים שונים;
(2) טיפוס בסולם וביצוע עבודות שאינן ממושכות או מאומצות או שאינן מחייבות את הטיית גוף האדם באופן שיגרום לו אבדן שיווי משקל, בסולם שגובהו עד 4.5 מטרים.

עלולה להיות מחלוקת אם כן מהי עבודה ממושכת או מאומצת. יחד עם זאת אם העובד יוכיח שהוא נדרש לבצע עבודות בלתי סבירות על הסולם המחייבות הטיית גופו יש סיכוי גבוה שבית משפט יפסוק לו פיצוי.

תביעה נפילה מסולם

משרדנו טיפל בתביעה של עובד נגד מעביד וקבלן בניין בגין נפילה מסולם. העובד נדרש לעלות על סולם הנשען על עמוד, לגובה של 3 / 4 מטר, תוך שהוא מחזיק דלי כבד עם בטון ודלי כבד עם מים וכלי עבודה לצורך ביצוע תיקונים. לפתע הסולם החליק והעובד נפל מגובה של כאמור 3 עד 4 מטרים.

במסגרת התביעה טענו בין היתר לרשלנות המעביד והקבלן הראשי שלא סיפק סביבת עבודה בטוחה בטענות הבאות.

1. הנתבעות 1 ו/או 2 התרשלו בכך שלא דאגו ו/או לא וידאו ו/או לא פיקחו שתהיה סביבת עבודה בטוחה. הדרישה מהתובע לבצע עבודות בגובה רב, על סולם רעוע, תוך הטיית גופו, תוך שהוא מחזיק דליים כבדים הנה רשלנות רבתית (וכך גם אי פיקוח על ביצוע העבודה).

2. על הנתבעות היה לגרום לכך כי העבודה תבוצע מתוך פיגום ו/או משטח קבוע ולא ע"י סולם.

3. כידוע, עבודה על סולם היא עבודה הצופנת בתוכה סיכונים, ובמיוחד כאשר מתבקש העובד להשתמש בכלי עבודה בעת שהוא עומד על הסולם. ניתן היה לספק אמצעי זהירות סבירים כגון הצבת עובד נוסף אשר יחזיק את הסולם, יושיט לתובע את הדליים ואת כלי העבודה, ביצוע העבודה מפיגום או מרכב בעל סולם חשמלי עם משטח עליו יכול היה התובע לעמוד ביציבות. כל אלו לא עשו הנתבעות 1 ו- 2.

4. התובע יוסיף ויטען כי הנתבעות אחראיות לתאונה ולתוצאותיה הקשות, ביחד ולחוד, בין היתר, בשל הטעמים כדלקמן.

א. לא סיפקו לתובע עובד נוסף אשר יסייע לתובע בעבודה לרבות בהחזקת הסולם, ו/או.
ב. לא הנהיגו שיטת עבודה בטוחה, ו/או.
ג. לא סיפקו לו אמצעי בטיחות מספיקים ו/או לא הדריכו אותו כיצד לבצע את העבודה בבטחה ו/או לא פיקחו על ביצוע אמצעי הזהירות הנדרשים, ו/או.
ד. לא הדריכו את התובע ו/או את יתר העובדים כיאות כיצד לבצע את העבודה בצורה בטוחה, ו/או.
ה. לא גרמו לכך ו/או לא וידאו כי סביבת העבודה של התובע תהיה בטוחה, ו/או.
ו. התרשלו ולא נהגו כמעסיק סביר בנסיבות העניין, ו/או.

5. הנתבעות חבות, ביחד ולחוד, מכוח עוולת הפרה חקוקה לרבות בגין הפרת סעיפים 56, לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, וכן בגין הפרת סעיפים 3 ו- 4 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) תשנ"ט-1999.

טענות נוספות:

6. הנתבעות חבות מכוח עוולת הפרה חקוקה לרבות הפרת החוקים כדלקמן:

א. הפרת סעיפים 72, 73, 74, 75 76, 77, 78 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן: "תקנות בטיחות עבודות בניה").

ב. הפרת סעיף 49 לפקודת הבטיחות [נוסח חדש], תש"ל- 1970 (להלן: "פקודת הבטיחות") הקובע "אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי-פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו – .. (3) המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח."

ג. תקנה 20 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה). תשס"ז – 2007, (להלן: "תקנות עבודה בגובה") הקובעת כי "מבצע יוודא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא אם כן נתקיימו בו אחד מאלה…."

ד. תקנה 21 (א) לתקנות עבודה בגובה הקובעת: "מבצע יספק במקום העבודה סולמות על פי הוראות פרק זה בלא פגם, מחומר מתאים, מסוג המתאים לאופי חובות המבצע העבודה המבוצעת, בממדים ובגבהים המתאימים למקום הצבתם ובכמות הדרושה".

ה. תקנה 22 (א) לתקנות עבודה בגובה הקובעת: "מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ- 2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון".

ו. תקנה 23 לתקנות עבודה בגובה הקובעת: "מבצע יוודא כי לא יעבוד עובד בגובה על סולם אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: (1) הוא מאובטח ברמת בטיחות תקינה, מושלמת ומותאמת למידותיו; (2) הוא מאובטח במערכת לבלימת נפילה, המתאימה לאופי העבודה המבוצעת; (3) מערכת בלימה הנפילה מעוגנת לחלק יציב; (4) הוא חובש קובע מגן, ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נקד החלקה." בהקשר לכך יצוין כי מאחר והתובע נדרש לעבודה ממושכת, תוך נשיאת דליים, וכן תוך הטיית גופו היה על הנתבעות לוודא כי אמצעי הבטיחות מתקיימים.

ז. תקנה 25 לתקנות עבדה בגובה הקובעת: "העובד והמבצע יוודאו כי סולם נסמך או ניצב יועמד על בסיס איתן, באופן שווה על זקפיו באמצעות רפידות גומי, אופן העמדת סולמות דורבנות מתכת או מעצור נאות אחר בבסיס הסולם, וכי יוסמך ויושען על סמך יציב, כך שלא תתאפשר תזוזה מקרית ממקומו בעת השימוש בו, הכל לפי העניין ולפי סוג המשטח ואופן העמדת הסולם".

ח. תקנה 25 (יא) לתקנות עבודה בגובה הקובעת: "לא יורם על סולם משא כבד שאינו מתאים לייעודות של הסולם..".

ט. תקנה 26 לתקנות עבודה בגובה הקובעת כי על המבצע לוודא שהטיפוס בסולם ייעשה באופן שמאפשר לעבוד להיאחז בשלוש נקודות משען, וכי בעת ביצוע עבודה על סולם ניתן להסתפק בנקודות משען לרגליים אם העובד מצויד ברתמת ביטחון, או קיים משטח עמידה בסולם המצויד במעקה.

אחריות מבצע בניה

י. הפרת תקנה 2 (א) לתקנות בטיחות עבודות בניה, הקובעת: "מבצע בניה אחראי לכך כי עבודות בניה תתבצענה בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שהוא מינהו". בהקשר לכך יצוין כי הנתבעת 1 ו/או 2 הייתה ושימשה כ"מבצע בנייה" כהגדרתו בתקנות בטיחות עבודות בנייה.

יא. הפרו את סעיף 3 (א) לתקנות בטיחות עבודות בניה.

יב. הנתבעות חבות באחריות שילוחית לרשלנותו של מנהל העבודה [ככל שמונה] בגין הפרת סעיף 5 (א) לתקנות בטיחות עבודות בניה. כמו כן, הנתבעות אחראיות בגין הפרת סעיף 5 (ג) לתקנות הבטיחות ככל שהן לא מינו מנהל עבודה.

יג. לחילופין, הנתבעות חבות מכח סעיף 6 ככל שהנן נחשבות כמזמין העבודה או כקבלן ראשי או קבלן מבצע.

באותו מקרה העובד פוצה בסכום משמעותי.

אם נגרמה לכם תאונת עבודה וברצונם לבדוק את הזכויות המגיעות לכם אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר. למידע נוסף צרו איתי קשר בטלפון 03-6952017 או השאירו פרטים בטופס צור קשר.

מידע שימושי נוסף: עורך דין תאונות עבודה