כאשר מוגשת לחברת הביטוח הודעה שאירע מקרה ביטוח לעיתים היא תפעיל חוקר פרטי לצורך בדיקת התביעה. חוקר הפרטי ייפגש עם המבוטח, עם עדים רלוונטיים ויחתים אותם על הודאות. אם חברת הביטוח תדחה את דרישת המבוטח לקבל את הפיצוי תעלה השאלה האם חברת הביטוח רשאית למנוע מהמבוטח לעיין בדוח החקירה ובתוצרי החקירה. במאמר זה נסביר מה הפסיקה קובעת לעניין גילוי דוח חקירה.
סדר הבאת הראיות
לפני שנדון בשאלה של גילוי דוחות חקירה נסביר מתי בכלל העניין עולה. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות את אופן הצגת הראיות בעת ניהול תביעה. בשלב הראשון התובע מגיש את ראיותיו ולאחר מכן הנתבעת מגישה את ראיותיה. הראיות כוללות תצהיר של בעל הדין ועדיו (לעיתים בית משפט קובע שהעדויות ייעשו בעל פה ולא בתצהיר). כמו כן, הראיות כוללות חוות דעת מומחה, וראיות פיזיות (מסמכים, הקלטות וכיוצ"ב).
ראיות חסויות
מסמכים שהוכנו לצורך ניהול משפט עשויים להיות חסויים. כלומר הצד שהכינם לא יהיה חייב לאפשר לצד השני לעיין בהם. על-פי ההלכה המשפטית:
"תנאי לתחולת החיסיון הוא כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט. על פי מבחן זה, מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים עניניים שאינם קשורים למשפט צפוי, לא ייהנה מחיסיון גם אם יש בו תרומה אפשרית למשפט צפוי."
על כן, לרוב דו"ח חוקר ייחשב בדרך כלל כמסמך שהוכן לקראת משפט ועל כן יהיה ניתן לטעון לחיסיון שלו.
אך שימו לב, אם חברת הביטוח תטען לחיסיון מוחלט של דו"ח החוקר היא לא תוכל להציג אותו בכלל לבית משפט.
מה תעשה חברת הביטוח אם בהמשך ניהול המשפט תרצה להציג את הדוח לבית המשפט ? מצב כזה יכול לקרות למשל כאשר חברת הביטוח תרצה לעמת את המבוטח בחקירתו עם ממצאים או ראיות שהשיג החוקר.
על מנת לעשות כן עליה להגיש בקשה מיוחדת לבית המשפט גילוי מאוחר של הדוחות. נסביר.
גילוי מאוחר של דוחות חקירה
בנסיבות מסוימות בתי המשפט עשויים לאפשר לחברת הביטוח לגלות לתובע את דוחות החקירה רק לאחר שהתובע העיד בבית משפט. הטענה הנפוצה בעניין זה הנה שהליך זה תורם לחשיפת האמת שכן התובע אינו יכול "להתאים" את גרסתו לדוח החקירה.
הפרקטיקה המקובלת היא שחברת הביטוח תגיש את דוחות החוקרים במעטפה סגורה לתיק בית המשפט. כאמור דוחות החקירה ייחשפו לתובע ולבא כוחו לאחר דיון ההוכחות.
האינטרס של התובע הוא כמובן לעיין בדוחות החקירה לפני שלב ההוכחות. על-כן, במקרים רבים יתנהל וויכוח סביב השאלה של מועד גילוי הדוחות.
כפי שאמרנו על מנת שיתאפשר לחברת הביטוח לגלות את הדוחות רק לאחר שלב ההוכחות עליה להגיש בקשה לבית המשפט בעניין.
פסק דין ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נגד הכשרת היישוב נקבעו הכללים מתי בית משפט ייעתר לבקשה.
"לפני בקשה של הנתבעת לחסות חומרי חקירה ולחשפם רק לאחר פרשת התביעה וזאת בהסתמך על הלכת סוויסה (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב נה (1), 515).
כידוע, הלכת סוויסה קובעת כי לבית המשפט שיקול דעת לאפשר לבעל דין לדחות המועד בו יחויב ליתן לבעל הדין שכנגד לעיין במסמכים ובראיות, מקום בו הדחייה עשויה לשרת את האינטרס של גילוי האמת- וכדברי ביהמ"ש:
"חרף הגישה הכללית המחייבת, בדרך-כלל, משחק בקלפים פתוחים, עדיין נותרה שיטת המשפט הדיונית בישראל – בבסיסה – שיטה אדברסרית ואין היא מונעת – במקרים רבים ואולי ברובם – הפתעת היריב."עוד נפסק כי:
" (ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות;
(ד) במקרה מתאים רשאי בית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב-התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת;"
על-פי הפסיקה חברת ביטוח המבקשת לגלות את דוח החקירה רק לאחר ההוכחות נדרשת להצביע על נתונים ספציפיים הנמצאים בדוח החקירה שחשיפתן לתובע לפני שלב ההוכחות עלולה לפגוע ביכולת בית המשפט להגיע לחקר האמת.
על-כן, בטרם יכריע בית המשפט בבקשה הוא יעיין בחומר החקירה על מנת לקבוע האם קיים בו מידע שאי גילויו בשלב זה עשוי לסייע בחקירת המבוטח בבית משפט. במקרים רבים כאשר המחלוקת האם מקרה הביטוח אירע בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה.
נציין גם שלא כל חומר החקירה עשוי להיות חסוי. כך למשל קיימת פסיקה שקובעת שהודאות שנגבו מהמבוטח ע"י החוקר יש לגלות בשלב מוקדם. פסיקה זו מבוססת גם על הוראות המפקח על הביטוח.
אם חברת הביטוח דחתה את תביעתכם צרו עמנו קשר ונסייע לכם לקבל את הפיצוי שמגיע לכם. ניתן להתקשר לטלפון 03-6952017, או למלא טופס צור קשר.