מה הנכות שניתנת עקב אובדן ראייה בעין אחת ואיזה פיצוי ניתן לקבל עבור פציעה קשה זו ? לצערנו הרב אובדן ראייה בעין אחת הינה פציעה קשה. יחד עם זאת, חברות הביטוח תמיד תטענה שהפציעה אינה גורמת לנכות תפקודית קשה. לטענת חברות הביטוח כמעט שאין כל מגבלה תפקודית שכן הנפגע יכול לראות עם העין השנייה שלו. כפי שנראה במאמר זה, בית משפט אינו מקבל טענות אלו.
הנכות הרפואית בגין אובדן ראייה בעין אחת
הפיצוי שבית משפט פוסק מבוסס במידה רבה על הנכות הרפואית והנכות התפקודית. הנכות הרפואית נקבעת בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
הנכות התפקודית נקבעת על-ידי בית המשפט. למעשה, בית המשפט "מתרגם" את הנכות הרפואית וקובע האם היא גורמת לנפגע לפגיעה בתפקוד. הנכות התפקודית יכולה להיות נמוכה מהנכות הרפואית, שווה לנכות הרפואית או גבוהה יותר.
בהתאם לתקנות אובדן ראייה של עין אחרת גורמת לנכות בשיעור של 30%.
אובדן כושר השתכרות בגין אבדן העין
אם כן מה הנכות התפקודית בגין אובדן ראייה של עין אחת ?
בית משפט העליון קבע שברוב המקרים הנכות התפקודית זהה לנכות הרפואית, כלומר 30%. בית המשפט סקר פסקי דין שונים:
הערכת הנכות התפקודית, וליתר דיוק, הערכת אובדן כושר ההשתכרות עקב אובדן עין אחת, אינה מן הדברים הקלים (להבחנה בין נכות תפקודית לבין אובדן כושר השתכרות, ראו ע"א 3049/93 ג'רוסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792 (1995)).
ככלל, אדם בעל עין אחת יכול לתפקד בחי היום-יום כאחד האדם ויכול לעבוד כמעט בכל מקצוע, הן בעבודה משרדית והן בעבודת כפיים ובלבד שינקוט באמצעי הזהירות הדרושים.
בע"א 354/79 מעין נ' ממרם ניהול תכנון פיתוח בע"מ, פ"ד לה(1) 82 (1980) (להלן: הלכת מעין) נדון עניינו של בחור שנפגע בעינו באופן חלקי ונכותו הרפואית הועמדה על 20% לצמיתות (ודוק: להבדיל מהמקרה שבפנינו שבו איבד המשיב את הראיה לחלוטין בעינו הימנית). בהתייחסו לכך שבית המשפט המחוזי פסק לנפגע פיצוי בסכום גלובלי בשיעור הנמוך מהנכות הרפואית, אומר בית המשפט:
"פגיעה בעין עלולה לגרום אי-נוחות וצער, שבודאי צריכים להתבטא בפסיקת סכום נאות בגין כאב וסבל. אולם מי שנפגע חלקית בעין אחת אינו מפסיד את כושר הראיה, ואם אינו עוסק במקצוע יוצא דופן המצריך ראיה טובה במיוחד, כמעט שלא ניתן להוכיח לגביו פגיעה פונקציונלית, הפוגעת באופן משמעותי בכושר ההשתכרות. בנסיבות כאלה לא רק שאין זהות, אלא כמעט שאין קשר, בין אחוזי הנכות שנקבעו ובין הבסיס לחישוב הפסד ההשתכרות בעתיד".
בע"א 585/88 יחזקאל מאיר נ' אורי כהן, פ"ד מז(2) 391 (1993) נדון עניינו של נפגע שאיבד לחלוטין את הראיה בעין אחת ונכותו הרפואית הועמדה על 30% בצירוף נכויות רפואיות נוספות. בית המשפט לא התייחס במפורש לשאלת הנכות התפקודית עקב אבדן הראיה בעין אחת, אך אישרר את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה יש לחשב את אבדן כשר ההשתכרות על פי הנכות הרפואית.
בע"א 2594/90 סלצ'ניק אירנה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 8.3.1992), נקבעה לנפגעת נכות רפואית בשיעור של 30% בשל הפגיעה בעיניה בצירוף נכויות בתחום הפלסטי. בית המשפט לא התייחס במפורש לשאלת הנכות התפקודית עקב הפגיעה בעיניים, אך אישרר את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה יש לחשב את אבדן כשר ההשתכרות על פי נכות רפואית ותפקודית של 30%.
פסקי דין נוספים שקבעו נכות תפקודית עקב אובדן ראייה בעין אחת
בת"א (מחוזי י-ם) 275/94 (י-ם) השאם אבו זר נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 29.8.2001) נדון עניינו של נפגע שאיבד את עינו עקב ירי של כוחות הבטחון. התביעה נדחתה במישור האחריות, אך בית המשפט מצא לנכון לפרט בנושא הנזק למקרה שייקבע כי שגה במסקנתו. נקבע כי הנכות הרפואית עומדת על 35% ואובדן כושר ההשתכרות של הנפגע, משפטן במקצועו, עומד על 15% בלבד:
"מאידך, העובדה שהתובע למד משפטים, אין בה כדי לשלול את הנזק הכרוך בצמצום קשת העיסוקים והמקצועות הפתוחים בפניו, ומה גם שאין כל ביטחון בכך שבעתיד יוכל התובע למצוא פרנסתו במקצוע זה דווקא. מנגד, על-פי חוות דעתו של פרופ' טרייסטר, המגבלה המעשית המוטלת על התובע במומו מבחינת קשת המקצועות הפתוחים בפניו איננה גדולה. לאור כך מקובלת עלי הצעתו של ב"כ הנתבעת, להעמיד את הנכות התפקודית של התובע (בכך אני מבין שב"כ הנתבעת התכוון לאובדן כושר ההשתכרות) על שיעור של 15%".
בת"א (מחוזי חי') 1144/94 אחמד עבד אלקאדר נ' המפקד הצבאי באיזור יהודה ושומרון ([פורסם בנבו], 29.3.1999), נדון מקרה דומה של נפגע שאיבד את עינו בעקבות פגיעת קליע גומי. בית המשפט העמיד נכותו הרפואית של הנפגע על 40% בשל עקירת עין בתוספת 10% בשל צניחת עפעף, ואת נכותו התפקודית על 30%.
בת"א (מחוזי ת"א) 767/94 צור נ' טנדו טכנולוגיות ומערכות בטחוניות בע"מ (לא פורסם, 31.12.2000), נדון עניינו של מדריך בחברת אבטחה, שאיבד את עינו תוך כדי הדגמת פעולת הנשק. בגין אבדן העין והפגיעה הקוסמטית בעפעף נקבעה נכות מצטברת של 37% וכן נקבעה נכות נפשית של 25%. בית המשפט העמיד את הנכות התפקודית לצורך אובדן כושר השתכרות על 47.5% כגובה הנכות הרפואית המשוקללת ללא הנכות הקוסמטית בעפעף.
בת"א (מחוזי ב"ש) 490/84 כסי נ' תבורי, פ"מ תשנ"ג (1) 326 (1992) נדון עניינו של קטין שאיבד את הראיה בעין אחת עקב פגיעת פקק שעף מבקבוק משקה מוגז. הנכות הרפואית הועמדה על 30% אך בית המשפט העמיד את הפסד ההשתכרות לעתיד על 15% גם בהתחשב בכך שבקטין עסקינן, באומרו:
"כפי שהתרשמתי מן הראיות, אין נכותו של התובע משפיעה על תפקודו באופן ממשי. ניתן לומר, לכל היותר, שהיא גורמת לו לאי-נוחות ולעייפות בשעה שהוא צופה בצג המחשב. ייתכן ויש בה כדי למנוע ממנו את העיסוק במקצועות המחייבים ראייה בשתי עיניים דווקא, אך לא במקצועות אחרים, לרבות במקצוע הנדסת המחשבים שאותו התכוון, אולי, ללמוד".
בת"א (מחוזי י-ם) 130/94 טלאל רסמי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 2.8.1998) נדון עניינו של נער שהתעוור בעין אחת עקב פגיעת קליע גומי. נקבע כי נכותו הרפואית עומדת על 34% ובית המשפט, בצטטו את הלכת מעין לעיל, העמיד את אובדן כושר ההשתכרות על סכום גלובלי של 150,000ש"ח (בשל העדר נתונים לעניין השכר ברשות הפלסטינאית), באומרו:
"הלכה היא, כי פגיעה בעין אחת של אדם צעיר – אינה סותמת את הגולל על אפשרויות העבודה במקצועות רבים ומגוונים בשוק העבודה. אמת נכון הדבר, שישנם עיסוקים ומקצועות, שיקשה על התובע להשתלב בהם, כשהוא פגוע בראיה בעין אחת, כגון עבודות במחשב. אולם, עין אחת פגועה כליל – אינה מונעת קבלת רשיון נהיגה לנהיגת רכב פרטי ומסחרי-קל, ואינני מקבל את טענת התובע, שלא נתמכה בחוות דעת מקצועית, כי אין הוא מסוגל לעבוד בעבודות חקלאיות – תחום שבו קיבל את השכלתו……אכן, כפי שקבע נשיאו של בית-משפט זה , כב' השופט ו' זיילר (ת"א (י-ם) 514/88 מויאל נ' בית"ר ירושלים, שלא פורסם, [פורסם בנבו]):ב 'נסיון החיים מורה כי אפילו אדם שנותר עם עין אחת בלבד, מוגבל רק במעט בפעילות היום-יומית.
אין לך כמעט מלאכה שלא תוכל לעסוק בה, ואין לך כמעט מעשה שלא יוכל לעשותו. החשש העיקרי הוא מאיבוד "הרזרבה", היינו מכך שעקב מומו הוא יוותר עיוור באופן מלא, אם גם עינו השניה תיפגע …'".
בת"א (מחוזי חיפה) 915/02 ק.ג. נ' מדינת ישראל משרד החינוך ([פורסם בנבו], 29.11.2007) נדון עניינו של קטין שאיבד את עינו בעת ששהה בבית הספר ונכותו הרפואית הועמדה על 30%. בית המשפט פסק פיצוי גלובלי לקטין באומרו:
"גישתה של הנתבעת כי לנכותו של התובע לא תהיה השפעה על תפקודו, נראית לי מקלה יתר על המידה. אובדן ראייה בעין, לכל אדם, על אחת כמה וכמה, לילד כה צעיר, היא פגיעה קשה מאוד ובוודאי שיש לפגיעה זו השלכות בהווה ובעתיד על תפקודו של התובע, על כושר השתכרותו ועל חייו האישיים. עם זאת, התובע המשיך וממשיך לתפקד כראוי כתלמיד בבית ספר עיוני, ועינו הפגועה לא תמנע ממנו, בהכרח, לעסוק ולהשתכר בעתיד במגוון רחב של עיסוקים. אולם, ברי כי אין להתעלם מהחשש העתידי לפגיעה בעין האחרת".
ברוח הפסיקה דלעיל, אני סבור כי במקרה של אבדן עין אחת ראוי להעמיד את אבדן כושר ההשתכרות על הנכות הרפואית שנקבעה בגין אבדן העין כשלעצמה, בשיעור של 30%, למעט מקרים חריגים שבהם תיתכן סטיה למעלה או למטה. זאת, לא בשל המגבלות בפועל בגין אבדן העין, אלא בשל החשש המלווה את מי שאיבד את עינו האחת מפני פגיעה בעינו הבריאה (כפי שאכן אירע במקרה דנן בתאונה השנייה אם כי פגיעה זו לא גרמה, חלילה, לאובדן הראיה בעין השניה). חשש זה עלול להשפיע על הנפגע בדרך של הימנעות מעבודות מסוימות או הימנעות ממאמץ בעבודה בה עוסק. לכך יש להוסיף כי חלק מהמקצועות חסומים בפני נפגע שאיבד את עינו האחת, כמו נהיגה של רכב כבד או כל עבודה הדורשת ראיה תלת-מימדית, וכי יש מעסיקים שיחששו להעסיק עובד שאיבד את עינו.
הפיצוי עבור אובדן ראייה בעין אחת
לאחר שקבענו שהנכות התפקודית תהיה לרוב 30% נסביר את אופן חישוב הפיצוי שתקבלו.
נפגע בתאונה (ואין זה משנה אם תאונת עבודה או תאונת דרכים) זכאי לפיצוי עבור ההפסדים והנזקים שנגרמו לו.
הנפגע זכאי לפיצוי עבור:
– כאב וסבל: במקרה של 30% נכות בגין פגיעה בראייה סכום זה יכול להגיע למאות אלפי שקלים.
– אובדן השתכרות: תפוצו עבור הפסדי השכר שנגרמו לכם. בנוסף תפוצו עבור הפסדי השכר העתידיים. לרוב, החישוב מתבצע ע"י הכפלת השכר שלכם ב- 30% כפול מספר חודשי העבודה שנותרו לכם עד הפנסיה (בהיוון).
– הפסד זכויות פנסיה: הפגיעה בהפסדי השכר מזכה בפיצוי נוסף של 12.5%.
– עזרת הזולת: פיצוי עבור הצורך בקבלת עזרה בביצוע פעולות מאומצות כגון ניקיון הבית, צביעה ועוד.
– הוצאות רפואיות.
אם כן, הפיצוי עבור אובדן ראייה בעין אחת עקב תאונה תלוי בנתונים האישיים של הנפגע.
לקבלת מידע וסיוע מקצועי מעורך דין תאונות עבודה באשר לפיצוי שמגיע לכם התקשרו 03-6952017 או השאירו פרטים בטופס ואנו ניצור עמכם קשר: