פציעה, תאונה או פגיעה עקב עומס בעבודה עשויה להקנות לעובד עילת תביעה נגד המעסיק. הפגיעה עשויה להתרחש עקב עומס בעבודה פיזית או נפשית. על מנת לזכות בתביעה נגד מעביד בשל תאונה עקב עומס עבודה יש להוכיח שהמעסיק התרשל ולא סיפק לעובד סביבת עבודה בטוחה.
אילו מקרים ייחשבו כפגיעה עקב עומס עבודה ?
כל מקרה שהעובד נחשף לעומסים בלתי סבירים וחריגים עשוי להיחשב כפגיעה בעבודה. למשל:
– הרמת משאות כבדים ובמיוחד במשך שעות רבות.
– עליה במדרגות רבות.
– חשיפה ללחץ נפשי.
– ביצוע עבודה פיזית ממושכת.
האם הפגיעה חייבת להיות חיצונית ?
על מנת שהתאונה תוכר כתאונת עבודה אין חובה שהפגיעה תהיה חיצונית. הדבר נכון גם לעילת תביעה נגד המעסיק עקב פגיעה בשל עומס בעבודה.
לדוגמא, העובד סחב ארגזים כבדים במשך מספר שעות. במהלך העובדה או לאחר סיומה הוא חש ברע ועבר אירוע מוחי. לא מן הנמנע שהאירוע המוחי התחרש עקב עומס העבודה ולכן העובד רשאי לתבוע את המעסיק.
מה צריך להוכיח בכדי לזכות בתביעה ?
על מנת לזכות בתביעה נגד המעסיק בשל פגיעה או מחלה עקב עומס עבודה צריך להוכיח את הגורמים הבאים:
1. העובד נדרש לבצע עבודה מאומצת וחריגה. לא כל פגיעה עקב עבודה מאומצת רגילה תיחשב כרשלנות מצד המעסיק.
2. המעביד התרשל ולא סיפק לעובד סביבת עבודה בטוחה או לא סיפק לו את האמצעים הדרושים לביצוע העבודה בבטחה.
3. הפגיעה הגופנית נגרמה עקב עומס העבודה.
על מנת להוכיח שהפגיעה הגופנית נגרמה עקב העומס יש להגיש חוות דעת של מומחה רפואי.
דוגמא לפסק דין בעניין פגיעה עקב עומס בעבודה
ביום 13.04.2023, ניתן פסק דין בנושא זה. להלן פסיקת בית המשפט:
התובע, יליד 1973, החל לעבוד אצל הנתבעת 2 (חברת אחים נחום סרה בע"מ- להלן: "הנתבעת"), ביום 3.8.2014. לטענת התובע, ביום 14.8.2014 לקה באוטם שריר הלב עקב מאמץ חריג שהתאמץ במסגרת עבודתו כאשר עקב אירוע זה, נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 25%, בגינה עותר התובע לחיוב הנתבעת בנזקיו.
שאלת האחריות- האם הנתבעת התרשלה?
לטענת התובע, הדרישה שהוא יחלק לבדו במהלך יום עבודה כ- 250 שקים במשקל של כ- 20 ק"ג כל אחד ובמשקל כולל של כ- 2.5 טון היא רשלנות ברורה, שכן התובע יועד לעבוד כמחסנאי, תפקיד שאינו כרוך במאמץ פיזי. כמו כן טוען התובע כי עומס המטלות שהוטל עליו באותו יום היה קיצוני בעוד הנתבעת לא נקטה בכל אמצעי לשמירה על בריאותו, כיוון שלא ניתנה לו עזרה, אמצעים נוספים בביצוע עבודתו, הפסקות, הדרכה או הנחיות כיצד לבצעה.
עוד טוען התובע כי למעשה עקב העדרו של עובד נוסף, נאלץ לבצע פעילות הדורשת מאמץ פיזי קשה ובתנאים קשים של חום. בנוסף, טוען התובע כי חרף השינוי המשמעותי שעשתה הנתבעת בהצבת התובע בתפקיד שאינו מחסנאי, היא לא טרחה לוודא כי הפעילות שעליו לבצע תואמת את נתוניו האישיים והרפואיים.
לטענת הנתבעת, בסדרי העבודה של התובע לא היה כל דבר חריג, לא בטיחותי או דבר שרשלנות בצדו. עוד טוענת הנתבעת כי לנתבעת הזכות להעביר עובד מתפקיד אחד לאחר, אולם התובע, גם לאחר העברתו לתפקיד מחלק סחורה, לא סיפר לנתבעת על בעיותיו הרפואיות ובכך התרשל.
מעביד חב בחובת זהירות מושגית כלפי עובדיו, הן על פי החוק והן על פי הפסיקה. על המעביד ליצור מקום עבודה בטוח ולהנהיג שיטות בטוחות לעבודה. כמו כן על המעביד חלה החובה להדריך את עובדיו ולהזהירם מפני הסיכונים הטמונים בעבודה וכן לפקח אחר נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים. ראו האמור בת"א (שלום ת"א) 30231-02-12 צ'ן יונג נ' חסון גשר כוח אדם בע"מ (נבו 09.09.2015) , ע"א 9073/09 אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף [פורסם בנבו] (2011).
בת"א (שלום ת"א) 25189-05 צבי אברמוביץ נ' אמרז בע"מ (נבו 12.11.2009) קבע בית המשפט כי מעביד שדרש מעובדיו שינוע של משקלים כבדים מבלי לעשות מאמץ למצוא פתרונות חלופיים שיקטינו או ינטרלו את הסיכון, התרשל: " מקום שמעביד חושף עובד לסיכון גבוה ולא עושה כל מאמץ למציאת פתרון חלופי – הרי שככל שהסיכון גבוה יותר כך נדרש המעביד למצוא פתרון שיקטין או ינטרל את הסיכון".
בת"א (שלום ת"א) 26710-09-17 פלוני נ' קרגל בע'מ (נבו 18.02.2021) נקבע כי " על המעביד לנקוט צעדים סבירים כדי למנוע מהעובד סכנות מיותרות ולהזהירו מפני סכנות קיימות, גם אם מדובר בסכנות שאינן בלתי רגילות או יוצאות דופן במקום העבודה."
עבודה מאומצת אשר מבצע עובד היא כשלעצמה אינה מצביעה על רשלנות המעביד. ראו האמור בת"א 70/94 מוחמד אבו סבית נ' אברהם שוויקה ובנו בע"מ [פורסם בנבו] (דינים ועוד כו (2) 536) וכן האמור בע"א 6300-95 יוסף יחזקאל נ' אגד בע"מ (נבו 1.9.2000), שם קבע בית המשפט כי לא ניתן להטיל אחריות על מעביד בגין אירוע לבבי בו לקה עובד שהתאמץ מאמץ מיוחד מבלי שנעזר בעובדים אחרים וכאשר הוא עצמו היה מנהל העבודה.
לעומת פסיקה זו, חייב בית המשפט מעביד בגין תאונה שנגרמה לעובדת שנפלה במדרגות עקב עייפותה שנבעה מהעסקתה במשך 20 שעות רצופות כך בת"א (חי') 512/86 הלן בליצבלאו נ' תעשיית אסבסט; [פורסם בנבו] תקדין מחוזי 95(3) עמ' 1264). וכך כתב כב' השופט אריאל:ו
"אין חובתו של מעביד מסתיימת בקביעת שיטת העבודה ובהקצאת כוח האדם לביצועה, כי אם חובה עליו להקפיד על פיקוח באופן סדיר ויעיל ובמישרין על אופן ביצוע העבודה – ובכלל זה מספר שעות העבודה ורמת הנטל המוטלת על כל עובד ועובד".
יגאל נחום העיד בבית הדין לעבודה כי לצורך פריקת המשא, נוסעים בדרך כלל שני עובדים שיכולים לפרוק. פעמים מדובר בנהג, שיכול לסייע יחד עם עובד, ופעמים, כאשר הנהג אינו יכול לסייע, הוא שולח שני פועלים עם הנהג- זאת כדי לחלק את העבודה. למעשה, עדות זו מוכיחה כי הנתבעת צפתה באופן קונקרטי את הסכנות הטמונות בחלוקת השקים ואף פעלה על פי צפיות זו. הן על פי עדותו של יגאל נחום והן על פי עדותו של ישראל אטיאס, בתאריך 14.8.14 התובע נשא לבדו בנטל החלוקה כיוון שהעובד הנוסף לא הגיע וכיוון שמר אטיאס אינו יכול לסייע בפריקה.
פריקה של כ- 250 שקים ביום על ידי עובד אחד בלבד כאשר כל אחד מהם הוא במשקל של לפחות 20 ק"ג, היא מאמץ מיוחד, מדובר על שיטת עבודה שעשויה לגרום לסיכונים בריאותיים שונים, ועל הנתבעת היה למצוא פתרונות חלופיים שיקטינו או ינטרלו את הסיכון, בכך, אני מוצאת כי המעסיקה התרשלה, שכן הנטל שהוטל על התובע באותו יום היה חריג בהיקפו לאור העובדה שלא היה עמו עובד נוסף, ולמעשה הנתבעת התרשלה בקביעת שיטת העבודה ובהקצאת כוח האדם לביצועה.
סיכום פגיעה עקב עומס עבודה
אם נפגעתם עקב עומס עבודה יתכן וקיימת לכם עילת תביעת תאונת עבודה. בנוסף ניתן להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי במסגרת תאונות עבודה. על מנת לזכות בתביעה נגד המעסיק צריך להוכיח שהעבודה הייתה מאומצת וחריגה. עוד צריך להוכיח שהמעסיק התרשל ושהפגיעה נגרמה עקב העומס. לבדיקת הזכויות המגיעות לכם אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בטלפון 03-6952017 או השאירו פרטים בטופס צור קשר: