חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

03-6952017

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

036952017

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מה גובר מוטבים בפוליסה או צוואה ?

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

קיימים מצבים שאדם משנה את מצבו המשפחתי אך לא דואג לעדכן את זהות המוטבים בפוליסות ביטוח החיים שלו. הדוגמא הנפוצה היא לאחר גירושין. לדוגמא, אדם התחתן ונולדו לו ילדים. על מנת להבטיח את עתיד משפחתו הוא רוכש ביטוח חיים. בפוליסה הוא רושם את אשתו וילדיו כמוטבים. לימים בני הזוג מתגרשים והאדם נישא לאישה אחרת. לאחר מכן האדם עורך צוואה ורושם את אשתו החדשה וילדיו כנהנים בצוואה.

בשל טעות הוא לא מעדכן בפוליסה הישנה את האישה החדשה כמוטבת. האדם נפטר. במצב זה עלול לפרוץ סכסוך משפטי. האם האישה הראשונה (הגרושה) זכאית לחלק מתגמולי הביטוח ? האישה הראשונה תטען שהפוליסה גוברת על הצוואה. עוד היא תטען שלו הגרוש רצה להדיר אותה מהפוליסה הוא היה עושה כן. מנגד, האישה החדשה תטען שרצון המנוח בצוואה היה שהיא תזכה בתגמולי הביטוח. בנסיבות אלו עולה השאלה מי גובר – המוטבים בפוליסה או הנהנים בצוואה ?

מוטבים בפוליסה לעומת נהנים בצוואה

פסיקת בתי המשפט בעניין זה התפתחה במהלך השנים. ההכרעה בעניין תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה. בית המשפט יכריע על בסיס אופן ניסוח הצוואה, ניסיון להתחקות לאחר רצון המצווה, הוראות הפוליסה ועוד. נסביר מהו הבסיס המשפטי לטענות.

בית המשפט נדרש ראשית לשאלה האם כספי הביטוח הם חלק מעיזבונו של המנוח. וכן האם הוראות הצוואה חלות על כספי הביטוח. כלומר האם המנוח ביקש לשנות את המוטב בפוליסה באמצעות הצוואה.

סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כי ברירת המחדל היא שכספי ביטוח אינם נכללים בעזבונו של אדם, אלא אם הוכללו במפורש.

סעיף 36 (ב) לחוק החוזים, תשל"ג-1973 קובע כי בעל הפוליסה יכול להתנות כי כספי הביטוח יהיו חלק מהעיזבון וכן לשנות את המוטב באמצעות הוראות צוואתו.

בעבר בתי המשפט פסקו שהוראה בדבר הכללת כספי ביטוח בצוואה צריכה להיות מפורשת וחד משמעית. במהלך השנים רוככה פסיקה זו. במרבית המקרים נקבע שדי בהוראה שמקנה את הזכויות לנהנה בכל ביטוחי המוריש.

נזכיר עוד את סעיף 44 (א) לחוק חוזה הביטוח הקובע:

"נקבע כמוטב בן זוגו של המבוטח ללא נקיבת שמו, יזכה בתגמולי הביטוח מי שהיה בן זוגו בקרות מקרה הביטוח, ואם נקבעו קרובים – הקרובים שהיו בחיים בקרות המקרה; נקבעו ילדים או צאצאים – גם מאומץ ומי שנולד תוך 300 ימים לאחר קרות המקרה במשמע."
על כן, בנסיבות שבהן המבוטח כתב בפוליסה שבן הזוג יהיה המבוטח ללא ציון השם, ממילא האישה השנייה תהיה הזכאית לתגמולי הביטוח.

מה גובר מוטבים בפוליסה או צוואה

הודעה על שינוי מוטבים לחברת הביטוח

בשלב השני עולה השאלה האם חייבת להימסר הודעה לחברת הביטוח על שינוי המוטבים באמצעות הצוואה, ומתי.

כלומר השאלה היא האם יש תוקף לשינוי המוטב באמצעות הצוואה שנמסרה לחברת הביטוח לאחר הפטירה ?

בשאלה זו פסיקת בתי המשפט חלוקות. בחלק מהפוליסות כלולה הוראה המאפשרת שינוי מוטבים בכל עת. במקרה זה סביר להניח שבית המשפט יקבע שיש תוקף לשינוי המוטבים באמצעות צוואה.

אם הפוליסה שותקת לעניין זה נראה שבית המשפט ינסה להתחקות אחר רצון המנוח ויפסוק בהתאם.

נפנה לפסק הדין ב תע 660/09:

"בשאלה האם הודעה בדבר שינוי מוטבים באמצעות הוראות צוואה, צריכה לעבור בחייו של המצווה, או האם יהא לה תוקף, גם אם הועברה לאחר פטירת המצווה, ישנה מחלוקת פוסקים וכמפורט להלן:

א. בענין עיזבון המנוחה הילה יפה נ' שוורץ ואח' הנ"ל בפסק דין מיום 1.9.1991
נקבע:

"השאלה היא, האם הודעה כאמור צריכה הייתה להגיע אל הקופה, כחייבת, עוד בחייה של המנוחה, הנושה, או האם ההודעה יכלה להגיע אל הקופה, כפי שהגיעה בפועל, גם לאחר פטירתה של המנוחה.

הודעתו של הנושה לחייב מגלמת בתוכה את האינטרס שלו, שייעשה ברכושו כרצונו, לאחר פטירתו. הכלל הרחב מחייב להעדיף אינטרס זה. יחד עם זאת, העדפה זאת צריכה להיבחן במבחן המעשה, שלא מתוך התעלמות מן העובדות הנגלות במציאות, חדשות לבקרים. לעתים קרובות, הודעות כאלו מעוררות קשיים רבים, שכן נפקותה של ההודעה לחייב, כמו מימוש האינטרס של המוטב, מושגים לאחר פטירתו של הנושה.

(ד) לדעתי, יש להבחין בין הודעה רגילה לבין הודעה בלתי ישירה, הכלולה בצוואה. מקור ההבחנה הוא בדרישה לאותנטיות של ההודעה ובדרישה הנוספת, שהיא תשקף את מידת הרצון החופשי של הנושה לעשותה. השאלה אינה מתעוררת כלל בהודעה רגילה, הניתנת לחייב עוד בחייו של הנושה. תוכנה של הודעה כזאת ניתן לאימות ללא כל קושי, כך שיישמרו לא רק האינטרס של הנושה לעשות ברכושו כרצונו, אלא גם אינטרס ההסתמכות של הקופה ושל המוטב הראשון. האפשרות לאמת את תחנה של ההודעה לחייב חשובה, שכן בכך ניתן לסלק חששות לפעולה של תשלום כספים על סמך הודעה שניתנה שלא כדין.

בדרך כלל, צוואה בכתב נעשית בפני עדים, ובכך מתקיימת גם דרישת האימות של תוכנה. הכלל הרחב הוא, שצוואה מוחזקת בכשרותה, אלא אם מוכחים פגמים שמביאים לפסילתה. ניתן להניח, שזאת הייתה גם הנחתו של המחוקק, כאשר ציין, בהוראת סעיף 36(ב) לחוק החוזים, שהודעתו של הנושה יכולה להינתן לחייב גם בצוואה."

ב. בפסק דין מיום 19.7.93 בע"א 5027/90 מילשטיין נ' אקווה הנ"ל נקבע:

"הטעם לקביעתה של חובת הודעה ברור בעליל: ככל שהדבר נוגע לצד החייב, יש אינטרס ציבורי במניעת חיובי כפל, ובמניעת סיבוכים משפטיים והליכים משפטיים הצפויים בעקבותיהם. החיוב לשלם כספי הביטוח, הקיצבה או התגמולים קם ונוצר מיד עם הפטירה של הנושה. צוואה יכול שתתגלה אחר זמן, ולא אחת נפתחים ונמשכים ההליכים המשפטיים על יסוד צוואה במשך שנים אחרי מות המצווה. אם צוואה תובא לידיעת החייב זמן מה אחרי הפטירה, יקרה לא אחת שהחייב העביר את הכספים למוטב ויצטרך להתמודד לאחר מכן עם תביעת הזוכים לפי הצוואה, שאינם זהים בהכרח עם המוטב (ראה גם ד' שורץ, "שינוי המוטב בקופת גמל ובביטוח חיים" – דיסהרמוניה בחקיקה ובפסיקה ויישובה" עיוני משפט יז (תשנ"ב-נ"ג) 345, 368).

אלמלא ההודעה, יכול החייב למלא בתום לב חיובו לטובת האדם השלישי – קרי המוטב – בלי שיידע כלל שצפוי בעתיד גילוי תוכנה של צוואה ששינתה או ביטלה זכויות. על כן, כתנאי לתקפות הביטול או השינוי לפי החלופה השנייה הנ"ל, נדרש מן הנושה לא רק שיערוך צוואה אלא גם שיודיע עליה לחייב.
מכאן גם נובעת המסקנה שההודעה על ביטול זכותו של המוטב או על שינויה חייבת להינתן לפני מות המצווה."

ג. בענין פישר נ' תמר הנ"ל בפסק דין מיום 4.10.1993 נקבע כי שינוי המוטב, במובן הוראת סעיף 36(ב) לחוק החוזים, חייב להיעשות במתן הוראה לקופה בחייו של המצווה.

ד. בפסק דין מאוחר יותר משנת 2000 שניתן ב ע"א 233/98 שושנה כץ נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים, פד"י נד (5), .493, חוזר כבוד השופט אנגלרד, באימרת אגב, על עמדתו בענין יפה נ' שוורץ ואח' וכך שם:

"לגופה של השאלה, אעיר כי בבית-משפט זה נחלקו הדעות. יש הגורסים כי כל הודעה בדבר החלפת מוטב חייבת להינתן בחייו של המנוח. ראה: ע"א 477/79 עזבון בכר שלום נ' בכר [8]; דעת הרוב בפרשת פישר [1], בעמ' 111-109; דעת הרוב בע"א 5027/90 מילשטיין נ' אקוה (להלן – פרשת מילשטיין [9]), בעמ' 568-566; ד' שורץ "שינוי המוטב בקופת-גמל ובביטוח-חיים – דיסהרמוניה בחקיקה ובפסיקה ויישובה" [22], בעמ' 373-371. ויש הגורסים כי הדרישה להודעה בחיים אינה חלה על החלפת מוטב הבאה מכוחה של צוואה. ראה: ע"א 236/84 מנהל עיזבון המנוחה הלה יפה ז"ל נ' שוורץ [10]; דעת המיעוט בפרשת פישר [1], בעמ' 113; דעת המיעוט בפרשת מילשטיין [9], בעמ' 570-569; שלו בספרה הנ"ל [19], בעמ' 450. לא אכחש כי דעתי נוטה לאלה הגורסים כי במקרה של צוואה, אין צורך כי ההודעה עליה תינתן לקרן בחייו של המנוח."

14. אכן הדעות חלוקות בענין זה ואולם הספרות, כך נראה, נוטה לעמדת כבוד השופט אנגלרד בפרשות הילה יפה ושושנה כץ הנ"ל.

בספרם "דיני ירושה ועזבון", מתייחסים כבוד השופט שאול שוחט, כבוד השופט (בדימוס) מנחם גולדברג ועו"ד יחזקאל פלומין לסוגיה זו וכך שם:
"לפי סעיף 36(ב) לחוק החוזים, בחוזה שיש לקיימו עקב מות אדם, רשאי הנושה – באצעות הודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב – לבטל זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, גם לאחר שנודע למוטב על זכותו לפי החוזה. חוזה בין קופת תגמולים לחבר בה, שלפיו יועברו כספי החשבון במות החבר למי שהורה עליו בכתב (ואם לא הורה – ליורשיו), הוא חוזה לטובת צד שלישי. לכן הייתה נתונה לחבר המנוח הזכות לשנות או לקבוע מוטב בהודעה חד צדדית גם בלא הסכמת החייב.

הודעה זו יכול שתיעשה בצוואה ואז תגיע לידיעת הקופה רק לאחר מות החבר. במקרה כזה עומדת להודעה חזקת הכשרות הקיימת לצוואה והעובדה שהיא אומתה באחת מן הדרכים שבהן נעשית צוואה."

 

16. סבורני כי בית משפט זה מחוייב לאמץ במקרה דנן את עמדת כב' השופט בן יאיר בפרשת מנהל עיזבון המנוחה הלה יפה נ' שוורץ ואח' וכן את עמדת כב' השופט אנגלרד בפרשת שושנה כץ נ' קרן מקפת ואח' ועל פיה כאשר אדם מצווה את שיעשה בעיזבונו במסגרת צוואה, תהיינה הוראות הצוואה מחייבות אף אם לא הובאו לידיעת חברת הביטוח עוד בחייו של המצווה.

17. כל זאת מן הטעמים העקרוניים המפורטים בספרות ובפסיקה כפי שהבאתי לעיל.

18. יתר על כן, מצאתי להוסיף כי משעה שהמחוקק קבע בסעיף 36 (ב) לחוק החוזים, כי בהוראות צוואה יכול מבוטח לשנות את ההוראות שניתנו לחברת הביטוח בדבר זהות המוטבים בקרות מקרה הביטוח, הרי שיש לשאול עצמנו מהי הצוואה אליה ניתן להתייחס כצוואה מחייבת, תקפה.
צוואה תהא בת תוקף רק משעה שניתן לגביה צו קיום צוואה. צו קיום צוואה יכול להינתן רק לאחר פטירתו של המצווה.

צוואתו האחרונה של אדם היא שתהא הצוואה בת התוקף ובטרם פטירת המצווה לא ניתן לדעת בוודאות מהי צוואתו האחרונה, שכן הוא רשאי בכל עת לשנות או לבטל אותה.
בשעה שזה הוא המצב בדיני הירושה, הרי שהמסמך היחיד אליו ניתן להתייחס כצוואה מחייבת, כנזכר בהוראות סעיף 36 (ב) לחוק החוזים, הוא הצוואה לגביה ניתן צו קיום ע"י הערכאה המוסמכת.

משעה שצו קיום צוואה אינו יכול להינתן, אלא לאחר פטירתו של אדם, הרי ש"הודעה בדבר צוואה" המועברת לאחר פטירת המנוח, יכולה להתייחס אך ורק לצוואה שקוימה באמצעות צו קיום לאחר פטירתו של אדם .
כל "צוואה" אחרת שהועברה קודם לפטירת המבוטח, על ידו, לידיעת חברת הביטוח, כמוה ככל הודעה שרשאי המבוטח להעביר בחייו ואילו הצוואה שניתן לגביה צו קיום צוואה, תהא הצוואה האחרונה, המחייבת, לאחריה לא ניתן לקבל עוד הוראות שינוי בדבר רשימת המוטבים.

19. במקרה שלפני אני מוצאת כי הוראות המנוח במועד עריכת הפוליסה ובמועד עריכת הצוואה, אינן שונות זו מזו במהותן, אלא מותאמות למצב המשפחתי של המנוח, בעת מתן ההוראות.
בעת מינוי המוטבים היה המנוח גרוש ואב לשלושה ילדים.
בעת עריכת הצוואה היה המנוח נשוי ואב לארבעה ילדים.

20. במקרה דנן כלל לא נאלצתי להתלבט בפרשנות צוואתו של המנוח, האם התכוון לכך או לאחרת, שכן ההוראה בדבר חלוקת הכספים באופן שוויוני בין כל ילדיו ואלמנתו, היו חשובים דיים למצווה, כך שטרח וציין בצוואתו, לא באופן כללי, אלא ברחל בתך הקטנה..

21. לא מצאתי כי העדפת הדרישה הטכנית של מתן הודעה לחברת הביטוח, סבירה בנסיבות העניין, כאשר כוונת המצווה ורצונו כה ברורים ואין כל צורך לפרשם.

22. אמת היא וצריכה להיאמר כי מן הבחינה המשפטית, עומדת ותלויה מחלוקת פוסקים ואולם במערך כל הטיעונים והעובדות שעמדו לעיני, מצאתי להעדיף את עמדת התובעים.

23. בין השיקולים שהכריעו את הכף, העובדה כי הוראות הצוואה יש בהן כדי לשמור ולשמר מארג משפחתי עדין, כאשר אדם נישא בשנית ולו ילדים משתי נשים ואין ברצונו להעדיף ילד אחד על פני ילד אחר.
הוראות המנוח בצוואתו אין בהן כדי לקפח אף לא אחד מילדיו ואילו העדפה של הוראות המנוח במועד עריכת הפוליסה, יש בהן לקפח את בנו הצעיר ואלמנתו וכן יש בה כדי התעלמות מרצונו של המצווה, דבר המנוגד לאחד מעקרונות היסוד בדיני הירושה.

רצון המצווה אשר הובא בפני באופן מפורט ומפורש הוא בעל משקל רב בהכרעתי זו, המנוח התייחס בצוואתו מפורשות לכספים אשר בחברות הביטוח, ציין מה רצונו שייעשה בהם וביהמ"ש סבור כי יש לכבד את רצון המצווה, אשר לא היה צורך לפרשו, שכן נכתב מפורטות ומפורשות בצוואתו.

התייעצו עם עורך דין לתביעות ביטוח. אתם מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ראשוני בטלפון 03-6952017 או למלא טופס צור קשר:

דילוג לתוכן