כאשר מתרחשת תאונת דרכים להולך רגל שבה מעורבים מספר כלי רכב יש משמעות לשאלה כנגד מי נגיש את התביעה. פסק הדין בת"א 47709-08-19 פלוני נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים מדגים זאת. באמצעות פסק דין זה נסביר גם על מי חלה האחריות במקרה של נפגע תאונת דרכים עם רכב שחנה במקום אסור.
תאונת דרכים להולך רגל עם מספר כלי רכב
עובדות המקרה בפסק הדין הנ"ל היו כדלקמן. התובע חנה את רכבו חלקית על המדרכה וחלקית על נתיב הנסיעה, דבר שיצר מצב של סיכון תחבורתי. לאחר מכן, בעת שהתובע חזר לעבר רכבו, פגע בו רכב אחר שברח מהמקום והעיף אותו לעבר רכבו. כלומר התובע נפגע הן מהרכב שפגע בו והן מהרכב שלו שחנה במקום אסור.
נשאלה השאלה מי אחראי לפצות את התובע. אם האחראי הינו הרכב הפוגע הרי שמאחר ורכב זה ברח ומדובר בתאונת פגע וברח על קרנית לפצות את התובע.
לעומת זאת, אם ייקבע שהתאונה ארעה מאחר ורכב התובע חנה במקום אסור אז על חברת הביטוח של הרכב הנפגע לפצותו.
בכל הקשור לתאונת הולך רגל שבה מעורבים מספר כלי רכב קובע החוק:
"נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב, בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע."
יחד עם זאת, אם לאחד מכלי הרכב אין ביטוח חובה בתוקף ולשני יש אז הפיצוי כולו ישולם ע"י חברת הביטוח שביטחה את הרכב. קרנית תהיה פטורה מתשלום.
תאונת דרכים במקום חניה אסור
בית המשפט התמקד בשאלה האם ישנו קשר סיבתי בין החנייה הלא חוקית לבין התאונה. כאן נכנסת לתמונה התיאוריה המשפטית של "קשר סיבתי", המשמשת לקביעה אם פעולה מסוימת (במקרה זה, החנייה הלא חוקית) היא הסיבה לאירוע הנזק (התאונה).
חוק הפיצויים מגדיר מעורבות בתאונת דרכים גם אירוע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו. כלומר במקרה כזה המשתמש ברכב שחנה במקום אסור ומי שנפגע מרכב כזה יהיו זכאים לפיצוי מהמבטחת של הרכב שחנה שלא כדין.
אך לא די שהרכב חנה במקום אסור. על הנפגע גם להוכיח שהרכב יצר סיכון תעבורתי.
פסיקת בית המשפט – תאונה עם רכב שחנה במקום אסור
בפסק הדין הנ"ל קבע בית המשפט שהחנייה הלא חוקית תרמה לקרות התאונה. זאת, משום שהתובע נאלץ ללכת בנתיב הנסיעה עקב החסימה שיצר רכבו, מה שהגביר את הסיכון להיפגע. במצב זה, הוכח קשר סיבתי בין ההתנהגות לבין התוצאה המזיקה.
בית משפט הפנה להלכה המשפטית:
"ברע"א 1953/03 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אדרי ואח', פ"ד נח (1) 817 (2013) (להלן – פס"ד אדרי), נקבע ביחס לפרשנות המונח חניה אסורה, כך:
"המונח "חניה אסורה" צריך אפוא להתפרש כחניה במקום או באופן היוצרים סיכון תחבורתי בין שמדובר בחניה מותרת על-פי דין ובין שמדובר בחניה שיש עליה איסור בדין.
הקריטריון מהי "חניה במקום שאסור לחנות בו" צריך להיות הסיכון התחבורתי אשר חניה כזאת יוצרת. חניה תהא "חניה אסורה" גם במקרה שאין במקום שלט או תמרור האוסרים חניה, אולם עצם החניה במקום זה מהווה סיכון תחבורתי.
לעומת זאת חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב "חניה אסורה" גם אם יש במקום שלט האוסר חניה במקום זה. ודוק, במקרים רבים האיסור שבדין יכול לשמש אינדיקציה לכך שבחניה גלום סיכון תחבורתי, ולהפך. ואולם, אין להסתמך באופן בלעדי על תקנות התעבורה לעניין הקביעה כי החניה גרמה לסיכון תחבורתי. יש לקבוע זאת על-פי נסיבותיו של כל מקרה."
בפס"ד אדרי נקבע כי בנסיבות (שם) בו חנה רכב בשולי הכביש התקיים קשר סיבתי עובדתי בין חניית הרכב במקום אסור לבין הפגיעה. נקבע כי אלמלא היה הרכב חונה בשולי הכביש, לא היתה מתרחשת התאונה. אשר לקשר הסיבתי המשפטי, הפגיעה ברכב חונה באה בשל סיכון שנוצר כתוצאה מחניית הרכב במקום אסור, ולא בשל הליך גרימה אחר שאינו קשור לסיכון התחבורתי הגלום בחניית הרכב בשולי הכביש".
לאור זאת בית המשפט דחה את התביעה נגד קרנית שכן על הנפגע היה לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את רכבו.
סיכום תאונה של הולך רגל עם מספר רכבים
במקרה של תאונת דרכים של הולך רגל שבה מעורבים מספר כלי רכב על עורך הדין המייצג לשקול היטב כנגד מי להגיש את התביעה. כמו כן, ישנה חשיבות לדיוק באשר לאופן קרות התאונה.
אתם מוזמנים להתייעץ עמנו בטלפון 03-6952017 או מלאו טופס צור קשר ואנו נחזור אליכם: