חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

03-6952017

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

036952017

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

קביעת נכות בתאונת דרכים בעבודה

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

שיעור הנכות במקרה של תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה יכול להיקבע ב 2 דרכים:

במקרה שהתובע טרם עמד בפני וועדה רפואית של ביטוח לאומי הוא יכול להגיש בקשה למינוי מומחה רפואי. אם התובע יציג ראשית ראייה בית משפט ימנה מומחים בתחומים הרלוונטיים לפגיעותיו. מומחים אלו יקבעו את גובה הנכות שנותרה על ביס המסמכים הרפואיים ובדיקת התובע.

דרך נוספת, התובע פנה קודם לביטוח לאומי ועמד בפני וועדה רפואית שקבעה את הנכות שנותרה לו. קביעת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי תחייב גם בתביעת ביטוח החובה. נוסיף, שהן חברת הביטוח והן התובע רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לסתור את הנכות שנקבעה.

אך מה קורה אם וועדות הביטוח הלאומי לא דנו בכל פגיעות התובע ? האם הוא רשאי להגיש בקשה לבית המשפט ולבקש מינוי מומחים באותם סוגי פגיעות שהוועדה הרפואית לא דנה בהם ?

על כך נשיב במאמר זה באמצעות פסק דין רע"א 14716-10-23 פלוני נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ.

התיק עוסק במחלוקת בנוגע להערכת נכות לאחר תאונת דרכים. התובע נפגע בתאונת רכב ב-24 ביוני 2019, והתאונה הוכרה גם כתאונת עבודה. התובע הופיע לפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שקבעה נכויות זמניות בתחום הכירורגי ודחתה את טענות התובע בנוגע לפגיעות אורתופדיות בצוואר ובגב. עם זאת, התובע טען כי הוועדה הרפואית לא עסקה בתלונות האורתופדיות.

לאחר מכן, התובע ניסה לקבל הכרה בתלונותיו האורתופדיות וביקש דמי פגיעה עבורן מפקיד הביטוח הלאומי, אך הבקשה נדחתה בטענה שאין קשר סיבתי בין הפגיעות האורתופדיות לתאונה. הדחייה התבססה על ייעוץ עם רופא המוסד, שטען כי תלונות התובע על כאבי גב החלו הרבה אחרי התאונה.

בעת שהתובע הגיש תביעת ביטוח חובה הוא הגיש בקשה למינוי מומחה אורתופדי, בטענה שמאחר שהוועדה הרפואית לא עסקה באופן ברור בקשר הסיבתי, לא היה צורך להציג ראיות לסתור זאת, כפי שנקבע בסעיף 6(ב) לחוק פיצויים עבור נפגעי תאונות דרכים. לעומת זאת, חברת הביטוח טענה כי מאחר והקשר הסיבתי נדחה, יש לבקש את מינוי המומחה דרך בקשה להצגת ראיות לסתירה, על פי אותו סעיף.

בית המשפט השלום דחה את בקשת מינוי המומחה ולכן התובע הגיש ערעור. בית המשפט המחוזי, שדן בערעור, הסכים עם התובע. הוא הבהיר כי מאחר שהוועדה הרפואית לא קיבלה החלטה בנוגע לקשר הסיבתי ולמידת הנכות בהיבט האורתופדי, זה אינו נחשב להחלטה על פי סעיף 6(ב) לחוק. כך, המקרה הוחזר לבית המשפט השלום לשקול מחדש את בקשת התובע למינוי מומחה אורתופדי, ללא צורך להציג ראיות לסתירה.

פסק הדין מדגיש את חשיבות התייחסות הוועדה הרפואית לכל תלונה באופן מפורש כדי שתיחשב להחלטה מחייבת מבחינה משפטית. בית המשפט גם הדגיש שהחלטה בתחום רפואי אחד אינה מונעת מהתובע לבקש חוות דעת מומחה בתחום אחר. כמו כן, הוא הבהיר שהחלטה זמנית של פקיד ביטוח בנוגע לתשלומי נכות אינה שקולה להחלטה מחייבת מבחינה משפטית על מידת הנכות, ולכן אינה נכנסת לתחום ההוראות של סעיף 6(ב).

המקרה מדגיש את המורכבות בפרשנות להוראות החוק הקשורות להערכת נכות ופיצויים במקרי תאונות דרכים, ומדגיש את הצורך בהחלטות ברורות ומפורשות של ועדות רפואיות ופקידי ביטוח כדי שיהיו מחייבות מבחינה משפטית.

אתם מוזמנים להתייעץ עמנו בטלפון 03-6952017 או מלאו טופס צור קשר ואנו נחזור אליכם:

דילוג לתוכן