רשלנות כאבי גב בהיריון

לפי חוות דעתו של פרופ' צימר, מומחה לגניקולוגיה ומיילדות, כאבי גב מהווים "סימן מחשיד מוכר להתפתחות לידה מוקדמת", וכי הייתה החובה לבדוק את התובעת באופן גניקולוגי ולא לשחררה. עוד טען פרופ' צימר כי במידה והייתה נערכת בדיקה גניקולוגית, סביר להניח שהייתה מתגלית התפתחות של לידה מוקדמת, וכי טיפול רפואי מתאים היה יכול להאריך את ההיריון ולשפר את סיכויי הישרדות התינוקת.

מנגד, חוות דעת שהוגשו מטעם הנתבעת טענו כי כאבי גב בהריון הם תופעה שכיחה ואינם נחשבים כסימפטום ספציפי ללידה מוקדמת. לפי חוות דעתו של פרופ' גונן, רופא נשים ומיילד, התלונות על כאבי גב אינן ספציפיות וכסימפטום יחיד אינן מהוות גורם סיכון ללידה מוקדמת.

המחלוקת המרכזית בין המומחים נסובה על השאלה האם התובעת הייתה צריכה להיות מופנית לבית החולים לצורך בדיקה נוספת ואם זיהוי מוקדם יותר של הלידה המוקדמת היה יכול לשנות את תוצאת המקרה.

מתי התעלמות מכאבי גב בהריון ייחשבו כרשלנות רפואית ?

נשים רבות סובלות מכאבי גב במהלך ההיריון. לכן, לא כל כאב גב הוא סימן מקדים ללידה מוקדמת. במקרה הספציפי של פסק הדין בית המשפט קבע שהיה על מוקד הרפואה הדחופה להפנות את המטופלת לבית החולים לאור עוצמת הכאבים, סוג הכאבים, משך הכאבים והעובדה שמדובר לביגה הראשונה של התובעת.

להלן נימוקי פסק הדין:

"ראשית, מדובר היה בהריונה הראשון של התובעת. לפיכך, לא היה כל מידע על הפלות או לידות מוקדמות. התובעת לא התלוננה על דימומים. התובעת הרגישה תנועות עובר.
אל מול זאת, על רופא הנתבעת היה להזהיר עצמו כי התובעת אינה יודעת לזהות צירים ולהבדילם מתחושות ומכאבים אחרים, במיוחד נוכח תלונות על כאבי גב, שיכולים להעיד על תחילתה של לידה.

התובעת סבלה מכאבי גב חזקים – על פי עדותה של התובעת היא סבלה מכאבי גב חזקים מאוד, שלא כתוצאה מחבלה או ממאמץ מיוחד. כאבי הגב לא חלפו מספר שעות, משעות הערב, ועל כן פנתה לנתבעת…

רופא הנתבעת, שטיפל בתובעת עת הגיעה למרפאת הנתבעת, הצהיר כי אינו זוכר את המקרה עצמו, והוא למד את הנתונים מהרשומה הרפואית..

בניגוד לעדות התובעת, סבר רופא הנתבעת כי לא היה מדובר בכאבים חזקים…

מצאתי לאמץ עדות התובעת ובעלה, שכאבי הגב מהם סבלה התובעת היו כאבי גב חזקים. התובעת היא זו שחוותה אותם, היא זו שמעידה עליהם, כך גם התרשמתי בצורה בלתי אמצעית ממנה שכך חוותה אותם. אין מדובר בכאבי גב 'רגילים' שהרי בעקבות אותם כאבי גב היא נאלצה לגשת לטיפול רפואי אצל הנתבעת בשעות הלילה. גם בעלה, שמכיר את התובעת, העיד כאמור "ואני הייתי רואה שיש לה כאבים חזקים".

עדות הרופא כי לו היה מדובר בכאבים חזקים לא היה מנפק לה רק תרופת אקמול, מניחה את המבוקש. ראשית, הרופא לא זוכר את המקרה. הוא נסמך על הרשומה הרפואית. שנית, ברשומה הרפואית אין כל אזכור לרמת הכאב. ודוקו: אחת הטענות היא כי על אף שרופא הנתבעת נדרש למלא טופס הדיווח, לא מולאה דרגת הכאב. בהקשר זה אבהיר, כי ככל שלשיטת הרופא הייתה חשיבות לעוצמת הכאב (וכאמור, זו טענתו), אזי היה מקום שהוא יציין זאת במסגרת הטופס. הטופס שותק לעניין זה, ובכלל.

העברת הנטל עקב נזק ראייתי

בתביעות רשלנות רפואית כאשר ישנו רישום רפואי חסר בית משפט רשאי להעביר את נטל ההוכחה לידי המוסד הרפואי. כך נעשה גם במקרה זה:

על כן, ונוכח אי עריכתו של רישום רפואי כדין – יש לקבוע כי לכל הפחות קיים כאן נזק ראייתי, וראו בהרחבה לעניין זה בע"א 10094/07‏ פלונית נ' בית החולים האנגלי אי.מ.מ.ס [פורסם בנבו] (2010): "אי עריכתו של רישום רפואי או אי שמירתו עשויים להביא להעברת נטל השכנוע מכתפי התובע לכתפי הנתבע. הרציונל לכך הינו שבהיעדרם של רישומים רפואיים מהימנים ומדויקים, אשר נערכו בזמן אמת, עשוי להיווצר לתובע קושי אמיתי להוכחת תביעתו על פי מאזן ההסתברויות"..

"הרישום הוא שימורו הפיזי של הזיכרון שבתודעתנו. הוא מבטיח את שלמותו של המידע שבפני המחליט. אי רישום דבר הצריך להחלטה מקים הנחה שהדבר נשכח בעת קבלתה, מעין 'חזקת שכחה' … מכאן, שהיעדר רישום של נתון שהוא חיוני לטיפול בחולה, או היעדר ראייה בדבר שקילת נתון זה בתוך מכלול השיקולים של המטפלים בו – אם לא נרשם – מקימים הנחה שהאבחנה הייתה שגויה או פגומה ומטילים על שכמם של המטפלים נטל כבד בבואם לסתור את ההנחה".

… אין די בעדותו הכוללנית של רופא הנתבעת כדי להרים את הנטל להוכיח שהתרשם מהתובעת בעיניים מקצועיות כי לא מדובר בכאב חזק. ככלל, מקום בו קיים חסר בתיעוד, כפי שבמקרה שלפנינו, לא ניתן לבסס מסקנה עובדתית על טענה כללית כי הבדיקה אשר לא תועדה נעשית כדבר שבשגרה ..

 אמנם יתכנו מקרים בהם לעדות בדבר נוהג או רוטינה יהיה משקל וערך, לו היה אכן מוכח נוהג לפיו אין תיעוד כשאין משמעות אבחנתית..

לא הוכח נוהג כי מקום בו דברים לא נכתבים, במיוחד כאלו שיש להם משמעות אבחנתית בין מצב מסכן חיים לבין מצב שכיח ונפוץ, משמע שנשלל מצב אקוטי. ונזכיר, זו מהות שיקול דעתו הרפואית של רופא הנתבעת באבחון בין המקרים האקוטיים למקרים הסטנדרטיים. ככל שמדובר בנתונים בעלי משמעות – חומרת הכאב ועצימותו, הרי שככל שהדבר נשאל, היה הדבר מוצא ביטויו ברשומה הרפואית. ככל שלא נרשם הרי שלכל הפחות לא נשאל, ויש לקבל את עדות התובעת ובעלה לעניין זה.

המשך נימוקי פסק הדין

בית המשפט התייחס לסוג כאבי הגב:

עוד עלה מהעדויות שמדובר היה בכאבי גב פתאומיים, על אף שלא נגרמו כתוצאה מחבלה או ממאמץ מיוחד. על פי עדותה של התובעת היו אלו כאבי גב פתאומיים אותם לא חוותה קודם לכן (סעיפים 4-5 לתצהירה).

והנה, על פי עדותו של הרופא המטפל מטעם הנתבעת, כאבי גב חזקים או פתאומיים יכולים להוות "דגל אדום" היכול להעיד על אפשרות ללידה מוקדמת או להפלה (עמ' 146 לפרוטוקול).
המערכת הממוחשבת אצל הנתבעת – ולא בכדי – מרגע שצויינו התסמינים : "כאבי גב" כמו גם היות המטופלת הרה – מיד מנותב הרופא המטפל לשאלות בסיסיות אותן יש לשאול במצבים מסוג זה, ואחת מהן מתייחסת, מפורשות, לרקע של כאבים בגב, או שמא עסקינן בכאבים פתאומיים. "רקע של כאבים בגב: כן/לא".

עצם קיומה של שבלונה או רובריקה מסוימת מעידה על הסטנדרטים אותם מכתיבה הנתבעת במקרים מסוג זה, כאבי גב לנשים בהריון. על אף האמור, אין מחלוקת שאין לשאלה האם מדובר בכאב פתאומי או האם קיים רקע של כאבי גב בהריון – כל ביטוי ברשומה הרפואית. התעלמות הרופא מההנחיות, מעידה כשלעצמה כי הרישום הרפואי לקוי וחסר (ראו והשוו לעניין י.ג הנ"ל). מכאן אין לי אלא להסיק כי, לכל הפחות, הרופא לא שאל את התובעת על עניין זה. ויש לחזור ולהזכיר את ששנינו לעניין נזק ראייתי (וההפניה לע"א 10094/07‏ הנ"ל [פורסם בנבו]).

בנוסף, עלה מהראיות שטרם הפנייה למרפאת הנתבעת – כאבי הגב לא חלפו במשך מספר שעות בודדות, ועל כן פנתה התובעת לנתבעת לקבלת טיפול. גם בעניין זה רופא הנתבעת לא ציין את מועד תחילת כאבי הגב, על אף שיש לכך משמעות, גם על פי עדותו של רופא הנתבעת. וכך העיד: "זה מאוד חשוב" (ראו בעדותו בעמ' 143 לפרוטוקול), וגם : "אבל זאת שאלה שכן חשובה להישאל" (שם) ועדיין אין כל ציון לכך באנמנזה שנלקחה.

נוכח האמור, בהעדר זכרון קונקרטי של הרופא למקרה הספציפי, רישום רפואי לקוי, ועדות מפורשת של התובעת ובעלה – אין לי אלא להסיק כי הרופא לא שאל את התובעת גם על עניין זה, וכי מדובר בכאב גב שהופיע, כפי טענת התובעת, בצורה פתאומית, שעות בודדות טרם הגעה לנתבעת.

סכום הפיצוי רשלנות התעלמות מכאבי גב

בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע כי חלה התרשלות רפואית מצד הנתבעת ופסק פיצויים לתובעים בסך של 1,829,053 שקלים. ההכרעה מתייחסת לחשיבות הזיהוי והטיפול המוקדמים במצבים של לידה מוקדמת ולחובת הזהירות הרפואית הנדרשת בטיפול בנשים הרות.

אתם מוזמנים להתייעץ עמנו בטלפון 03-6952017 או מלאו טופס צור קשר ואנו נחזור אליכם: