מתי איחור באבחון או אי טיפול בדיסקציה של האאורטה ייחשבו כרשלנות רפואית ? דיסקציה של האאורטה (אבי העורקים) הינו מצב רפואי מסוכן אשר עלול להוביל לנכות קשה ובמקרים רבים למוות. על כן, כאשר מטופל מגיע עם סימפטומים המעידים על מצב זה, על הצוות הרפואי לבצע במהירות את כל הבדיקות הנדרשות על מנת לשלול שמדובר בדיסקציה. במאמר זה נסביר על מקרי רשלנות רפואית הקשורים בדיסקציה של האאורטה.
מהי האאורטה?
האאורטה (אבי העורקים) הוא כלי דם גדול. תחילתו בלב והוא מגיע עד לבטן. מהאאורטה יוצאים כלי דם לאיברי גוף חשובים, כגון עורקי הלב, המעיים, המוח ועוד. באבי העורקים זורמים אלפי ליטרים של דם.
מהי מפרצת של האאורטה (אבי העורקים) ?
מדובר על מצב שבו האאורטה הולכת ומתרחבת עד לסיכון שייגרם קרע של הדופן וכתוצאה מכך לדימום אשר עלול להוביל למוות. הרחבה זו יכולה להיגרם משלל סיבות כגון זקנה, עישון, יתר לחץ דם, סיבה תורשתית ועוד.
מהם התסמינים שמחייבים את הצוות הרפואי לחשוד שמדובר בדיסקציה ?
מאות אנשים בשנה מתים בישראל עקב דיסקציה של האאורטה. רבים מהם לא היו מודעים שהם חולים.
חלק מהמטופלים עלולים לסבול מתסמינים הנובעים מלחץ של רקמות הסמוכות בזמן הרחבת המפרצת. תסמינים אפשריים הינם:
• כאבים בחזה או בגב.
• נפיחות בפנים.
• כאבים בצוואר.
• כאבי בטן.
• אוטם שריר הלב.
• צרידות וקשיים בדיבור.
וישנם תסמינים נוספים.
אבחון וטיפול מהיר במטופלים עם תסמינים עשוי להציל את חייהם.
מתי ניתן להגיש תביעה עקב רשלנות רפואית דיסקציה של האאורטה ?
על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח שהצוות הרפואי או רופא המשפחה התרשלו בטיפול בחולה. רשלנות זו יכולה להתרחש עוד בשלבים הראשונים של אי הפניית החולה על מנת לבדוק האם קיימת מפרצת של האאורטה.
עקב שכיחות המחלה והסיכון שטמון בה על הצוות הרפואי לערוך בדיקות של אקו לב ואולטרסאונד בטן לחולים שמגיעים למיון או לרופא המשפחה עם גורמי סיכון של יתר לחץ דם או גורמי הסיכון האחרים כאמור.
בשלב הבא, הרשלנות יכולה להתבטא באי מעקב או אי טיפול בחולה אשר אובחן כסובל ממפרצת של האאורטה.
השלב הסופי לרשלנות רפואית אפשרית הינו אי אבחון או אי טיפול באדם שמגיע במצב חירום עם מפרצת טרם פריצתה או בעיצומה. בפרק זמן קצר זה, במקרים רבים, טיפול מהיר יכול היה למנוע את המוות.
סיכויי הצלחת התביעה
הסיכוי לזכות בתביעה תלוי בגורמים רבים כגון התלונות שעמם הגיע המטופל לבית החולים, הבדיקות שנערכו לו, מצבו הרפואי בעת קבלתו ועוד. טענת הגנה נפוצה למקרים שבהם המטופל הגיע לבית החולים בתחילת המפרצת או בעיצומה הינה שגם לו היה מאובחן ומטופל כראוי – הסיכוי להצלחת הניתוח היה קטן.
טענה זו ניתן במקרים רבים להדוף. נפנה לדוגמא לפסק הדין בת"א 22578-02:
"צודקים התובעים בטענתם כי למנוח לא בוצעה בדיקה קלינית ראויה במהלך שהותו בחדר המיון כפי שאישר אף פרופ' רפי אדר מומחה הנתבעת בעדותו (עמ' 114-116 לפרוטוקול). כן לא בוצעה בדיקת אולטרה סאונד לבטן שהיה בה כדי לאבחן את המפרצת (ראה עדות פרופ' מרדכי רביד עמ' 23 לפרוטוקול, פרופ' אליהו ענתבי תשובה מס' 1 לשאלות ההבהרה, פרופ' חיים ביטרמן עמ' 189 לפרוטוקול, פרופ' רפי אדר עמ' 120 לפרוטוקול).
פרופ' רפי אדר אף הוסיף וציין כי ככל שהיתה מבוצעת למנוח בדיקת אולטרה סאונד, ניתן היה לדעת את גודל המפרצת (עמ' 125 לפרוטוקול), נתון שהיה בו כדי ללמד על דחיפות הניתוח וסיכוייו.
בנסיבות אלה בהן לא ביצעה הנתבעת בדיקות קליניות ואולטרה סאונד ראויות, אלא העדיפה לשחרר את המנוח לביתו באבחנה של עווית כלייתית, אשר לא בוססה כראוי ואשר אף הנתבעת הסכימה להודות באחריות, עולה לכאורה כי נשללו מהמנוח והתובעים ראיות חשובות הנוגעות למצב המפרצת בעת קבלתו ושהותו של המנוח בחדר המיון.מכאן, שהחובה להוכיח את התשתית הרפואית המבססת את טענת הנתבעת ביחס לסיכויי הניתוח ובפרט ביחס לטענתה כי עוד טרם קבלת המנוח לחדר המיון ובמהלך שהותו שם ארעה פריצה במפרצת המגבירה באורח משמעותי ביותר את סיכוני התמותה מהניתוח חלה על הנתבעת….
פרופ' אליהו ענתבי ציין בחוות דעתו כי טלטולי הדרך של המנוח לבית חולים רמב"ם היו מפחיתים את סיכוייו של המנוח לשרוד את הניתוח על פני ניתוחו בבית חולים של הנתבעת ומעמידים אותם על שיעור שבין 45% ואף על 35% לנוכח העובדה שזמן קצר לאחר שחרורו התמוטט המנוח בביתו.
ואולם, לאור העובדה שהמנוח נקלע למצב הלם היפוולמי אך בשעה 08:00 ולאחר שחלפו כשלוש שעות מהמועד שניתן היה לאבחן את מצבו בבית החולים של הנתבעת ולאור העובדה שמנהל בית חולים פוריה ד"ר פרבשטיין תיאר בעדותו את תנאי הליווי המכסימליים הניתנים לחולה בהעברתו לבית החולים המקבל, כמו גם הנוהל הקיים שבהזנקתו של ד"ר כרמלי, מומחה כלי דם מבית חולים כרמל לביצוע ניתוח כלי דם דחוף בבית חולים פוריה, סבורני כי סיכוייו של המנוח לשרוד את הניתוח עצמו, לו בוצעה אבחנה תוך זמן סביר לאחר קבלתו לחדר המיון, עמדו על 50%."
לסיכום רשלנות רפואית במקרה של דיסקציה
אי אבחון או אי טיפול בדיסקציה של אאורטה עלול לגרום לנכות קשה ואף למוות. בחלק מהמקרים הטיפול הרפואי שניתן הינו רשלני ויש מקום להגשת תביעה נגד בית החולים והצוות המטפל. מדובר בתביעות מורכבות אשר יש לבחון היטב. אם לכם או לבן משפחתכם נגרם נזק גוף במקרה של דיסקציה אתם מוזמנים לפנות אלינו ואנו נבדק האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית. משרדנו מטפל בתביעות רשלנות רפואית. אנו נאסוף את החומר הרפואי, נקרא אותו בקפידה ונעביר אותו למומחים רפואיים עמם אנו עובדים על מנת לקבל חוות דעת מקצועית. לאחר מכן נסביר לכם מהם סיכויי התביעה וכיצד התביעה תתנהל.
להתייעצות ראשונית צרו עמנו קשר בטלפון 03-6952017 או מלאו טופס צור קשר:
