חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

03-6952017

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

036952017

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

רשלנות באבחון אנדוקרדיטיס

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית באבחון אנדוקרדיטיס ? עורך דין יואב רונקין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית מסביר באלו נסיבות ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית וכיצד ייקבע הפיצוי.
להתייעצות ראשונית אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בטלפון 03-6952017

מהי מחלת מחלת האנדוקרדיטיס?

מחלת האנדוקרדיטיס היא מחלה חיידקית זיהומית הגורמת לדלקת במסתם הלב. לרוב המחלה עלולה להתפתח אצל אנשים שבמסתם ליבם קיימת בעיה. הטיפול במחלה הוא במתן אנטיביוטיקה במהלך תקופה ממושכת. ככל שהזמן חולף וללא טיפול מתאים, יכולה המחלה לגרום להרס של המסתם הלבבי, ולהופעה פתאומית של תסחיפים העלולים לפגוע באיברים חיוניים. המחלה מתאפיינת בחום ממושך, חולשה כללית וירידה במשקל (תסמינים כלליים אשר קשה לייחסם למחלה זו). כמו כן המחלה תאופיין בתסמינים ספציפיים, כמו איוושה בלב, הנשמעת כמעט בכל המקרים, והימצאות החיידק האחראי למחלה בבדיקת תרבית דם. את אבחון המחלה ניתן לוודא באמצעות בדיקת אקו לב.

רשלנות רפואית אי אבחון מחלת אנדוקרדיטיס

על מנת לזכות בתביעה נגד הרופא המטפל יש להוכיח שהוא התרשל באי אבחון המחלה במועד. במסגרת זו על החולה להוכיח שהיה על הרופא לחשוד שמדובר במחלת אנדוקרדיטיס על-פי התסמינים. כמו כן, מאחר והמחלה מתפתחת מהר מאוד ועלולה לגרום לסיבוכים תוך זמן קצר יש להוכיח שאבחון מהיר יותר היה מונע את הידרדרות המחלה ואת פרוץ הסיבוכים.
ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בין היתר במקרים בהם:

– הרופא המטפל התרשל באיחור של אבחון המחלה בהתאם לתסמינים שהיו לחולה.
– רשלנות באי הפניית החולה לבדיקות נוספות.
– עיכוב במתן טיפול תרופתי במועד.
– אי הפניית החולה לבית חולים כאשר התבקש לעשות כן לאור מצבו הרפואי.
– אי ביצוע ניתוח על מנת למנוע סיבוך אפשרי.

הפיצוי בגין איחור באבחון אנדוקרדיטיס

המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים כגון תסחיף עורקי אשר עלול לגרום להתקף לב או שבץ מוחי. על מנת לקבוע מה הפיצוי שיקבל החולה יש לבחון מהי מידת אחריות הרופא המטפל ומה הנזק שנגרם למטופל. בהנחה שבית משפט יקבע שהרופא התרשל וגרם לאיחור באבחון המחלה, בשלב הבא, בית משפט יידרש לשאלת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק. כלומר יש להוכיח מה היו סיכויי ההחלמה מהמחלה (ואי גרימת הסיבוכים) לו הרופא היה מאבחן את המחלה במועד והחולה היה מקבל טיפול רפואי. נתון זה יש להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים.

קיימים מקרים שבהם קיים קושי לקבוע מה הנזק שגרם האיחור באבחון שכן לא ידוע מה היה מצב המחלה ומה היה קצב התקדמותה בעת שפנה החולה לראשונה לרופא. במקרה כזה רשאי בית המשפט לפסוק בדרך של אומדנה. כלומר בית המשפט יעריך על-פי הנתונים הקיימים איזה אחוז מהנזק יש לייחס לרופא המטפל. כתוצאה מכך, החולה יהיה זכאי לאותו אחוז מהנזק הכללי שלו.

הנזק ייקבע על-פי שקלול של נתונים שונים כגון הנכות הרפואית שנותרה לחולה, גילו, מצבו התעסוקתי לפני המחלה ואחריה, הוצאותיו הרפואיות ועוד.
לדוגמא, בית משפט מצא שהנזקים שנגרמו וייגרמו לחולה מסתכמים ב 3 מיליון ₪. האיחור באבחון המחלה גרם לאובדן סיכויי החלמה של 50%. במקרה כזה הפיצוי שייפסק לחולה יהיה 1.5 מיליון ₪.

רשלנות באבחון מחלת אנדוקרדיטיס

פסקי דין שדנו ברשלנות באבחון אנדוקרדיטיס

ע"א 2493/07 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' סמירה: בית משפט העליון קבע שהרופא אחראי ל 40% מהנזק שנגרם לחולה עקב איחור באבחון האנדוקרדיטיס.

לעניין האחריות הרופא המטפל קבע בית המשפט:

"משנקבע שרופאת המשפחה האזינה בביקור הראשון לליבה של המשיבה ולא שמעה איושה, מקובלת עלי המסקנה כי לא ניתן לייחס לה התרשלות באותו שלב: משלא נשמעה איושה, ובהיעדר מידע על קיומו של פגם בלב, אין לצפות מרופאת משפחה לחשוד באנדוקרדיטיס. אכן, הבדיקות אליהן הופנתה המשיבה היו בדיקות כלליות. אף שלא צוינה דחיפות בבדיקות, סביר היה לצפות כי ייערכו בהקדם, והמשיבות ישובו עם התוצאות (כפי שאכן עשו). בנסיבות, לא ראיתי בכך – באותו שלב – חריגה מן הסטנדרט המצופה מרופא משפחה…
לא כן ביחס לביקור השני, ואף כאן לא ראיתי מקום להתערב בקביעה, כי רופאת המשפחה התרשלה, וחרגה מסטנדרט ההתנהגות הסבירה של רפואת המשפחה. בביקור זה, נוכח ההחמרה בסימפטומים וההרעה במצבה של המשיבה, חובה היה לבצע בדיקה גופנית קפדנית נוספת, כולל האזנה ללב. למצער, כיון שתוצאות הבדיקות לא העלו ממצא משמעותי, והסימפטומים הלכו והחמירו, צריכה היתה רופאת המשפחה להפנות את המשיבה לבירור יסודי ודחוף יותר אצל רופא מומחה או בבית החולים..
מקובלות עליי קביעותיו של בית המשפט קמא אף באשר לביקור השלישי, ושוב יכלה עדותה של הרופאה, אילו נתקיימה, להסביר את משמעות הדיבור "חולה מסרבת המשך בירור". ברם, נוכח הקביעה כי היתה התרשלות כבר בביקור השני, שמנעה מן המשיבה להגיע למומחה או לבית החולים באותו מועד, מתייתר הצורך לדון בכך בפירוט. נותר איפוא להידרש לקשר בין המחדל בביקור השני לבין הנזק ולשאלת גובה הנזק."

סיכום רשלנות רפואית איחור באבחון מחלת אנדוקרדיטיס

קיימים לא מעט מקרים שאיחור באבחון וטיפול במחלת אנדוקרדיטיס תיגרם עקב רשלנות רפואית. רשלנות זו יכולה להיגרם עקב אי התייחסות לסימפטומים של המחלה, אי הפניית החולה לבדיקות נוספות, עיכוב במתן טיפול ועוד. במקרים אלו החולה יהיה זכאי לפיצוי על פי הנזק שנגרם לו ועל פי מידת ההחמרה שנגרמה עקב הטיפול הלקוי שקיבל.

אם נפגעתם מרשלנות רפואית אתם מוזמנים להתייעץ עם עורך דין יואב רונקין, עורך דין לרשלנות רפואית בטלפון 03-6952017 או למלא טופס צור קשר.

דילוג לתוכן