דילוג לתוכן

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

03-6952017

[rank_math_breadcrumb]

תביעת פנסיית שארים

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

הזכות לפנסיית שארים או קצבת שארים מהווה נושא מרכזי בתחום הביטוח הפנסיוני. פנסיית שארים נועדה לספק תמיכה כלכלית לשאריו של אדם שנפטר, במטרה להבטיח את רווחתם לאחר מותו של המפרנס העיקרי. קראו במאמר כל מה שצריך לדעת על תביעת פנסיית שארים.

מהי פנסיית שארים ?

פנסיית שארים הינה קצבה חודשית אשר אלמן, אלמנה, יתום או בן עם מוגבלות יקבלו מקרן הפנסיה במקרה של פטירת עמית שהיה חבר בקרן הפנסיה. יצוין שהתביעה מתיישנת לאחר 7 שנים מיום הפטירה.

מי זכאי לקבל פנסיית שארים ?

אלמנה או אלמן : מי שהיה נשואי לעמית וגר עמו טרם פטירתו ובעת פטירתו או ידוע בציבור שהוכר ע"י בית משפט או ע"י המוסד לביטוח לאומי ובלבד שהתגוררו וניהלו עימו משק בית משותף במשך שנה לפחות ברציפות לפני הפטירה או שנולד להם ילד משותף .

יצוין שלא תישלל הכרה של אלמן או אלמנה עקב אי מגורים משותפים בשל מצב רפואי של האלמן / אלמנה או של העמית.

יתום : ילד של עמית שנפטר, שלא מלאו לו 21 שה לרבות ילד חורג שקיומו היה על המנוח ערב פטירתו ולרבות ילד מאומץ.

בן עם מוגבלות: בן של עמית שנכותו הוכרה לראשונה ע"י המוסד לביטוח לאומי (קצבת נכות כללית) אחרי מועד הצטרפותו של הורהו לקרן אך לפני הגיעו של הבן לגיל 21 ובלבד שאין לבן זה הכנסה כדי מחייתו במועד הפטירה למעט קצבה חודשית המשתלמת מהמוסד לביטוח לאומי.

הורה: הורה ביולוגי או מאמץ כחוק של עמית מבוטח שנפטר או הורה ביולוגי או מאמץ כחוק של בן זוג של עמית מבוטח שנפטר אשר במועד הפטירה היה סמוך על שולחנו של העמית, הוא אינו מסוגל לכלכל עצמו מעבודה, הוא מקבל הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה ואין לו הכנסה ממקור אחר, פרט לגמלת הבטחת הכנסה או קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי.

מהם שיעורי פנסיית השארים ?

• אלמן – 60%.
• יתום יחיד – 40%.
• יתום יחיד בהעדר אלמן – 100%.
• יתום שאינו יתום יחיד ובהעדר אלמן – 100% כשהם מחולקים באופן שווה בין כל היתומים.
• הורה – 20%.
• בן עם מוגבלות- 40%.
סכום קצבאות שארי עמית מבוטח לא יעלה על סכום הקצבה הבסיסית לשארים.

תביעת פנסיית שארים

כיצד להגיש את תביעת פנסיית השארים ?

יש להיכנס לאתר האינטרנט של קרן הפנסיה ולמלא את טופס התביעה. לרוב תתבקשו לצרף את המסמכים הבאים:

  • צילום תעודת זהות של האלמן או האלמנה כולל הספח שבו מצויין מצב משפחתי ופרטי הילדים.
  • אישורים כי הילדים הינם ילדי המנוח (למשל צילום תז של המנוח כולל ספח או תעודות לידה).
  • הוכחת מגורים משותפים לדוגמא: חשבונות מים/חשמל/ארנונה וכד' , הסכם שכירות או כל מסמך שיעיד שהאלמנה גרה עם העמית תכוף לפטירתו.
  • טופס 101.
  • מסמכים רפואיים.
  • צו ירושה אם יש או צילום ספח תז של שני בני הזוג עם כתובת זהה.
  • צילום שיק או אישור ניהול חשבון בנק.
  • תעודת פטירה.

דגשים לתביעת פנסיית שארים 

קרן הפנסיה עלולה לדחות את התביעה במקרים שהיא תסבור שלא הייתה כוונת שיתוף בין בני הזוג. בעיה זו נפוצה יותר במקרים של ידועים בציבור או בני זוג שנפרדו אך נותרו בקשר זוגי. לכן קיימת חשיבות יתרה לאופן ניסוח טפסי התביעה.

דוגמא לפסק דין של תביעת פנסיית שארים

פסק דין בערעור עקג (ארצי) 1330-04-23 ד"ר פאולינה וינגרטן מאירוביץ – קרן מקפת מרכזית לפיצויים א.ש. בע מדגים זאת.

ד"ר פאולינה ויינגרטן – מאירוביץ' הייתה נשואה למנוח מעל 45 שנים. בשנות חייהם האחרונות, נאלצו השניים להתגורר בנפרד עקב לחצים חיצוניים, ובעיקר דרישתו של בנו של המנוח. למרות ההפרדה הפיזית, שמרו בני הזוג על קשר הדוק ורציף, ונשארו נשואים עד פטירתו של המנוח. עם מותו של בן זוגה, תבעה ד"ר ויינגרטן – מאירוביץ' את זכאותה לפנסיית שארים מקרן מקפת.

המחלוקת המשפטית

קרן מקפת דחתה את בקשתה של המערערת, בטענה כי בשל העובדה שלא התגוררה עם המנוח בשנתיים האחרונות לחייו, היא אינה זכאית לקצבת השארים. השאלה המרכזית שעלתה לדיון הייתה האם הפרדה פיזית בין בני זוג, שאינה נובעת מרצון או פרידה אמיתית, יכולה לשלול את הזכאות לקצבת שארים.

ניתוח משפטי

בית הדין הארצי לעבודה בחן את מכלול הנסיבות של המקרה וקבע מספר עקרונות חשובים בהחלטתו:

הערכת מערכת היחסים במלואה: בית הדין הדגיש שיש לבחון את הזכאות לקצבת שארים על בסיס מכלול הנסיבות ולא להסתמך אך ורק על קריטריון פיזי של מגורים משותפים. במקרה זה, הקשר ארוך השנים והמתמשך בין בני הזוג, כמו גם העובדה שנשארו נשואים עד לפטירתו של המנוח, הראו כי לא הייתה פרידה אמיתית ביניהם.

לחצים חיצוניים והכרח מעשי: בית הדין קיבל את טענת המערערת שהפרדת המגורים נבעה מלחצים חיצוניים והכרח מעשי, ולא מרצון לסיים את הקשר הזוגי. המנוח התגורר עם בנו בשל דרישת הבן, והמערערת גרה בנפרד עקב תנאי החיים והמצב הבריאותי של שני הצדדים.

קשר מתמשך ואחריות כלכלית: למרות ההפרדה הפיזית, בני הזוג שמרו על קשר רציף והתנהלו כזוג נשוי. בית הדין קבע שגם הפרדה כלכלית לא שוללת את הזכאות לקצבת שארים, אם היא נובעת מצורך מעשי ולא מהחלטה להיפרד.

ההחלטה

בית הדין הארצי לעבודה פסק לטובת המערערת, וקבע כי האלמנה זכאית לקצבת השארים מהקרן. בית הדין הדגיש את החשיבות של בחינה מעמיקה ומלאה של נסיבות כל מקרה ומקרה, והזהיר מפני הסקת מסקנות גורפות על בסיס קריטריון פיזי בלבד.

השלכות פסק הדין

פסק הדין נגד קרן מקפת מהווה תקדים חשוב בתחום זכויות השארים וביטוח הפנסיוני. הוא מבהיר כי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במלוא הנסיבות והקשרים האישיים של בני הזוג.

ההחלטה גם מדגישה את הצורך באיזון בין שמירה על עקרונות החוק לבין הגנה על זכויותיהם של הזכאים לקצבאות. היא מבטאת את ההבנה שישנם מצבים מורכבים שבהם פרמטרים פיזיים אינם יכולים לשקף את המציאות המלאה של מערכת היחסים בין בני הזוג.

סיכום

הזכות לפנסיית שארים היא זכות חשובה שנועדה להבטיח את רווחתם הכלכלית של שארי המנוח. פסק הדין נגד קרן מקפת מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של נסיבות כל מקרה, תוך התחשבות בקשר האישי והאמיתי שבין בני הזוג. הוא קורא לרשויות ולבתי המשפט להימנע מהסקת מסקנות אוטומטיות על בסיס קריטריונים פיזיים בלבד ולהבטיח צדק והגנה על זכויותיהם של הזכאים לקצבאות.

להתייעצות עם עורך דין ביטוח צרו עמנו קשר בטלפון 03-6952017 או מלאו טופס צור קשר: