התיישנות תביעה אובדן כושר עבודה

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

התיישנות תביעה אובדן כושר עבודה הנה מחסום דיוני המונע את הדיון בתביעת המבוטח. במאמר זה נסביר מהי התיישנות של תביעת אובדן כושר עבודה וכיצד ניתן להתמודד איתה.

התיישנות תביעה אובדן כושר עבודה

התיישנות של תביעת ביטוח אובדן כושר העבודה הנה 3 שנים מיום שקרה מקרה הביטוח. מקרה הביטוח הנו אובדן של כושר העבודה של המבוטח עקב מחלה או תאונה. בחלק מהביטוחים קיים כיסוי גם לאובדן חלקי של כושר העבודה.

תביעת ביטוח מתחדשת

תביעת אובדן כושר העבודה מתחדשת מידי חודש. כל חודש בו המבוטח מצוי באובדן כושר עבודה מהווה עילת תביעה בפני עצמה. לכן, באופן עקרוני המבוטח יכול לתבוע עבור אובדן כושר העבודה ב- 3 שנים האחרונות שבהן היה באובדן כושר. תביעת המבוטח בגין התקופה שקדמה לכך התיישנה. נדגיש, המבוטח יכול לתובע עבור ה 3 שנים האחרונות אך זאת במידה והפוליסה הייתה בתוקף עד שלוש שנים לפני שהגיש את תביעתו.

נמחיש זאת בדוגמא. המבוטח איבד את כושר עבודתו לפני 5 שנים והוא לא עובד מאז ועד היום. אם המבוטח המשיך לשלם את הפוליסה לפחות שנתיים נוספות עד שהגיש את התביעה לבית משפט הוא יהיה זכאי לתגמולי הביטוח עבור ה- 3 שנים האחרונות. הוא יהיה זכאי לפיצוי גם בעתיד ככל שיהיה באובדן כושר עבודה.

אך, אם במקרה הנ"ל המבוטח הפסיק לשלם את הפרמיה בעת שהפסיק את עבודתו או עד 3 שנים לפני הגשת התביעה, כל תביעת התובע התיישנה. התובע לא יהיה זכאי לקבל לשום תגמולי ביטוח (לא בעבר ולא בעתיד).

עצירת התיישנות תביעה אובדן כושר עבודה

מבוטחים רבים סוברים בטעות שאם שלחו מכתב לחברת הביטוח בדרישה לשלם להם את תגמולי הביטוח הדבר עוצר את ההתיישנות. מדובר בטעות!

מה שעוצר את תקופת ההתיישנות הנה הגשת תביעה לבית משפט!

לחילופין, אם חברת הביטוח שילמה למבוטח מידי חודש את תביעתו במלואה גם אז נעצרת ההתיישנות. במקרה זה עילת התביעה מתחילה מהחודש שבו הפסיקה חברת הביטוח את התשלום.

התיישנות תביעת אובדן כושר עבודה

מקרים נוספים בהם ניתן להתמודד עם התיישנות תביעת אובדן כושר עבודה

להלן מקרים בהם ניתן לנסות להתמודד עם טענת התיישנות של חברת הביטוח:

אי כשרות משפטית

המבוטח לא היה כשיר מבחינה משפטית להגיש את תביעתו ולא מונה לו אפוטרופוס. סעיף 11 לחוק ההתיישנות קובע:

"בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה."

הסעיף מדבר על שני מצבים. המבוטח סבל למשל ממחלה נפשית קשה שבגללה לא היה מסוגל לדאוג לענייניו המשפטיים ולא מונה לו אפוטרופוס. המצב השני – מונה למבוטח אפוטרופוס אך האפוטרופוס לא היה מודע לעובדות המהוות את עילת התביעה (למשל את קיומו של הביטוח). בשני המקרים תקופה זו לא תילקח בחשבון בספירת ההתיישנות.

התיישנות שלא מדעת

חוק ההתיישנות קובע שאם המבוטח לא היה מודע לעובדות המהוות את עילת התביעה מסיבות שלא היו תלויות בו ושבזהירות סבירה לא יכל למנוע אותן, תחל תקופת ההתיישנות מהיום שבו נודעו לו העובדות.

כלומר מדובר בדרישה כפולה – (1) המבוטח לא היה ער לקיומן של עובדות הנחוצות להגשת התביעה. למשל המבוטח לא היה מודע לקיומה של הפוליסה. (2) המבוטח לא היה ער לעובדות שלא באשמתו ולא היה יכול להיות ער להן אם היה מפעיל זהירות סבירה. פה טמון הקושי. שכן מצופה ממבוטח שאיבד את כושר עבודתו שיבדוק האם הוא מחזיק בפוליסת ביטוח מתאימה והאם הוא זכאי להגיש תביעה.

לעומת זאת אם המבוטח ביצע את הבדיקות והוטעה על-ידי סוכן הביטוח או ע"י חברת הביטוח ניתן יהיה להתמודד עם ההתיישנות.

לעיתים קיימות פוליסות קבוצתיות לאובדן כושר עבודה במסגרת מקום העבודה. לעיתים מצוי כיסוי אובדן כושר עבודה לא סטנדרטי במסגרת פוליסה אחרת (למשל בביטוח חיים למשכנתא). במקרים אלו ניתן לטעון שהמבוטח לא היה יכול להיות מודע לקיומה של הפוליסה או הכיסוי ויש להאריך את תקופת ההתיישנות.

בטרם הגשת תביעת אובדן כושר עבודה מומלץ להתייעץ עם עורך דין אובדן כושר עבודה.

למידע נוסף צרו עמנו קשר בטלפון 03-6952017 או השאירו פרטים בטופס צור קשר.

דילוג לתוכן