תאונת אופנוע מוטוקרוס

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, נדונה תביעה בגין תאונה שאירעה כאשר אופנוע מוטוקרוס פגע בהולך רגל. התובע הגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפלת"ד") ולחילופין על פי פקודת הנזיקין. הנתבעים היו רוכב האופנוע וקרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

תחולת החוק על תאונת אופנוע מוטוקרוס

מדובר על פסק דין בתא (נצ') 31249-05-19 פלוני נ' פייסל אסעד. השאלה המרכזית שנדונה היא האם חוק הפלת"ד חל על תאונה עם אופנוע מוטוקרוס ללא ביטוח, או שמא יש להחיל את דיני הנזיקין הרגילים. לצורך הכרעה במחלוקת זו נדרש בית המשפט לקבוע האם כלי הרכב עונה על ההגדרה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כמו כן, יש לבחון האם התאונה נחשבת כתאונת דרכים על-פי החוק.

מאחר ולאופנוע לא היה ביטוח חובה כאמור התביעה הוגשה נגד קרנית. במקרים של תאונה ללא ביטוח חובה משמשת קרנית כמעין מבטחת. במקרים אלו לרוב קרנית מנסה לטעון שלא מדובר בכלי רכב ולכן היא אינה חייבת בתשלום.

הכרעת בית המשפט – אי תחולת חוק הפלת"ד:

חוק הפלת"ד קובע שהוא לא חל ביחס לכלי רכב תחרותי בהתאם לתנאי חוק הנהיגה הספורטיבית. לכן טענתה הראשונה של קרנית הייתה שהחוק לא חל במקרה זה שכן התאונה ארעה בעת נהיגה בכלי רכב תחרותי.

חוק הפלת"ד (תיקון 19) תוקן באמצעות הוספת סעיף 15 ב שזו לשונו:

"הוראות חוק זה לא יחולו לגבי שימוש בכלי תחרותי, שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, למעט שימוש בכלי כאמור בעת נהיגה ספורטיבית בקטע קישור או בעת נהיגה שאינה נהיגה ספורטיבית, שהותרה לפי סעיף 12(ד) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005; לענין זה, "כלי תחרותי", "נהיגה ספורטיבית", "רישיון כלי תחרותי" ו"קטע קישור" – כמשמעותם בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005."

"על פי לשון הסעיף חוק הפלת"ד לא יחול ביחס לכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, כאשר לכך שני חריגים: אם מדובר בקטע קישור; ואם מדובר בנהיגה שאינה ספורטיבית שהותרה על פי הוראות החוק."

בית המשפט פסק שאין תחולה לחוק הנהיגה הספורטיבית במקרה זה:

בית המשפט בחן את סעיף 15ב לחוק הפלת"ד, אשר מחריג מתחולת החוק כלי תחרותי "שניתן עליו רישיון כלי תחרותי".
בית המשפט פירש את הביטוי "שניתן עליו רישיון כלי תחרותי" כדורש רישיון בתוקף במועד התאונה, ולא רק שניתן רישיון בעבר.

במקרה הנדון, הוכח כי לאופנוע המוטוקרוס לא היה רישיון כלי תחרותי בתוקף במועד התאונה.

בחינת החריגים:

בית המשפט בחן גם את שני החריגים המאפשרים תחולה של חוק הפלת"ד על כלי תחרותי:

א. נהיגה ספורטיבית בקטע קישור – לא התקיים כי האירוע לא היה במסגרת נהיגה ספורטיבית ולא בקטע קישור מוגדר.

ב. נהיגה שאינה ספורטיבית שהותרה לפי סעיף 12(ד) לחוק הנהיגה הספורטיבית – לא התקיים כי הנהיגה לא הייתה למטרות בדיקה, תיקון או רישוי, ולא הייתה מוגבלת ל-100 מטרים כנדרש בתקנות.

מסקנה:

לאור האמור, בית המשפט קבע כי לא מתקיימים התנאים להחלת חוק הנהיגה הספורטיבית על המקרה, ולכן גם לא ניתן להחריג את האירוע מתחולת חוק הפלת"ד מכוח סעיף 15 ב.

חשוב לציין כי אי-תחולת חוק הנהיגה הספורטיבית אינה מביאה אוטומטית לתחולת חוק הפלת"ד. בית המשפט המשיך לבחון האם האופנוע מהווה "רכב מנועי" לפי חוק הפלת"ד, וקבע כי אינו כזה, ולכן בסופו של דבר החיל את דיני הנזיקין הרגילים. ראו להלן.