לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

03-6952017

רשלנות רפואית באי אבחון היפרדות רשתית

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

רשלנות רפואית של אי אבחון היפרדות רשתית עלולה לגרום למטופל נזקי ראייה קשים. במאמר זה נסביר מהי הרשתית, מהי היפרדות רשתית, מתי אי אבחון היפרדות רשתית תיחשב כרשלנות רפואית. כמו כן, ניתן דוגמא לתביעה שהתנהלה בנושא וננתח את פסק הדין.

מהי הרשתית ?

הרשתית היא שכבת תאים דקה הנמצאת בחלק האחורי של העין. תפקידה המרכזי הוא לקלוט את האור הנכנס לעין ולהמיר אותו לאותות עצביים המועברים למוח דרך עצב הראייה. הרשתית מכילה תאי אור מסוגים שונים המאפשרים ראייה בתנאי אור שונים וראיית צבעים. החלק המרכזי של הרשתית, הנקרא מקולה, אחראי על הראייה החדה והמדויקת ביותר.

מהי היפרדות רשתית ?

היפרדות רשתית היא מצב רפואי חמור בו הרשתית מתנתקת מהדופן האחורית של העין. כאשר הרשתית מתנתקת, היא מאבדת את אספקת הדם והחמצן החיוניים לתפקודה. ללא טיפול מהיר, היפרדות רשתית עלולה לגרום לאובדן ראייה קבוע. הסימנים המקדימים להיפרדות רשתית כוללים הבזקי אור פתאומיים, ריבוי "זבובונים" בשדה הראייה, ותחושה של "וילון" או "צל" המכסה חלק משדה הראייה. גורמי הסיכון העיקריים להיפרדות רשתית כוללים גיל מבוגר (מעל 50), קוצר ראייה חמור, היסטוריה משפחתית, וטראומה לעין.

רשלנות רפואית של אי אבחון היפרדות רשתית

אי אבחון היפרדות רשתית עשוי להיחשב כרשלנות רפואית כאשר הרופא המטפל לא פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל בנסיבות העניין. במקרה של חשד להיפרדות רשתית, הסטנדרט הטיפולי מחייב ביצוע בדיקה מקיפה של העין, כולל הרחבת אישונים ובדיקת קרקעית העין. אם הרופא לא ביצע את הבדיקות הנדרשות, לא זיהה את הסימנים המחשידים, או לא הפנה את המטופל לבדיקה דחופה אצל רופא עיניים מומחה כאשר היה מקום לעשות זאת, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות.

רשלנות רפואית של אי אבחון היפרדות רשתית

דוגמא לפסק דין שעוסק באי אבחון היפרדות רשתית

פסק הדין בת"א 63730-05-21 פלוני נ' טיפול רפואי מידי (טר"מ) בע"מ דן בתביעת רשלנות רפואית עקב אי אבחון היפרדות רשתית.

במקרה זה התובע עבד במועד הרלוונטי כקצב בסופרמרקט. באחד הימים עסק התובע בחיתוך בשר במכונה במהלך עבודתו. הוא חש לפתע שמשהו עף לתוך עינו הימנית. הוא המשיך לעבוד עוד כמה דקות עד הסגירה ואז נסע לבדיקה אצל הנתבעת – "טר"מ" (מרכז לרפואה דחופה). לאחר הבדיקה והטיפול בטר"מ שוחרר התובע לביתו עם מרשם לאנטיביוטיקה והוראה למעקב רופא בעוד 4 ימים.

לאחר שסיים את הטיפול באנטיביוטיקה והרגשתו לא השתפרה, פנה התובע למרפאת קופת חולים. רופא העיניים שבדק אותו הפנה אותו מידית לבית החולים שערי צדק שם אובחנה היפרדות רשתית מלאה בעין ימין. התובע נותח אך נותרה לו נכות של 20% לצמיתות.

בית המשפט מצא כי הרופא בטרם התרשל במספר היבטים:

1. אי ביצוע בדיקת חדות ראייה בסיסית: בית המשפט קבע כי בדיקה זו היא בסיסית וראשונית בכל מקרה של תלונה הקשורה לעין, וכי אי ביצועה מהווה סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל.

2. אי מילוי שאלון מובנה: הרופא לא מילא שאלון סטנדרטי של טרם הכולל שאלות חשובות כמו שינויים בראייה, הופעת אורות מהבהבים, או תחושת "וילון" בשדה הראייה. בית המשפט ראה בכך התרשלות נוספת.

3. הפניה לא מתאימה למעקב: הרופא הפנה את התובע למעקב אצל רופא עיניים רק כעבור 4 ימים, במקום להפנותו באופן מיידי או למחרת היום לבדיקה דחופה. בית המשפט קבע כי בהתחשב בגורמי הסיכון של התובע (קוצר ראייה חמור וגיל מעל 30) ובתלונתו על תחושת גוף זר בעין, היה על הרופא להפנותו לבדיקה דחופה יותר.

4. היעדר הסבר מפורט: הרופא לא הסביר לתובע על הסימנים המחשידים להיפרדות רשתית ולא הנחה אותו לפנות מיד לרופא עיניים במקרה של הופעת סימנים כאלה.

בית המשפט הדגיש כי גם אם לא היה ניתן לאבחן את היפרדות הרשתית בשלב הביקור בטרם, היה על הרופא לנקוט במשנה זהירות ולהפנות את התובע לבדיקה מקיפה יותר אצל רופא עיניים מומחה בהקדם האפשרי.

לגבי הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק, בית המשפט קבע כי קיים קשר כזה. המומחה מטעם התובע העיד כי אילו היה התובע מופנה לרופא עיניים מיד או למחרת, היה ניתן לזהות את היפרדות הרשתית ולבצע ניתוח חירום שהיה מונע את הנכות בעין ימין בסבירות גבוהה (מעל 50%). בית המשפט קיבל עמדה זו וקבע כי יש לפצות את התובע במלוא הנזק שנגרם.

פיצויים במקרה של אי אבחון וטיפול בהיפרדות רשתית

חישוב הפיצוי מתבצע על בסיס הנכות הרפואית והתפקודית שנותרה לנפגע. בנוסף בית המשפט מבסס את הפיצוי על משתנים נוספים כגון גיל הנפגע, שכרו לפני ולאחר התאונה, עיסוקו ועוד.

במקרה זה חישוב הפיצויים לתובע בפסק הדין נעשה כדלקמן:

1. כאב וסבל: נפסק סכום של 100,000 ₪, בהתחשב בגובה הנכות הרפואית (20% בעין ימין) ובחשש מאיבוד ראייה גם בעין שמאל.

2. הפסדי שכר לעבר: נפסק סכום של 45,000 ₪, המורכב מ-32,000 ₪ בגין הפסד שכר בשנת 2018 (כולל הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פנסיה), ו-13,000 ₪ נוספים כסכום גלובלי בגין השנים שלאחר מכן, בהתחשב בקושי של התובע לעבור לעבודה מכניסה יותר בשל מצבו הרפואי.

3. הפסדי שכר לעתיד: נפסק סכום של 240,000 ₪, המבוסס על 75% מהתחשיב האקטוארי. בית המשפט התחשב בכך שהתובע ממשיך לעבוד במשרה מלאה, אך יש לו קשיים בביצוע חלק מהמטלות וחשש ליכולתו למצוא עבודה חלופית אם יאבד את עבודתו הנוכחית.

4. הוצאות ועזרת צד ג': נפסק סכום גלובלי של 20,000 ₪, בהתחשב בקשיים של התובע בנהיגה בלילה ובסיוע בעבודות הבית.

סך כל הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 405,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% והוצאות משפט הכוללות החזר שכר טרחת מומחים ואגרות משפט.

סיכום רשלנות רפואית עקב אי אבחון וטיפול בהיפרדות רשתית

פסק דין זה מדגיש את החשיבות של זיהוי מוקדם ואבחון מהיר של היפרדות רשתית. הוא מבהיר את החובה המוטלת על רופאים, גם במסגרת של רפואה דחופה כמו טרם, לבצע בדיקות בסיסיות ולהפנות מטופלים לבדיקות מקיפות יותר כאשר קיים חשד למצב רפואי חמור. פסק הדין גם מדגיש את הצורך במתן הסברים מפורטים למטופלים לגבי סימני אזהרה ומצבים המחייבים פנייה דחופה לטיפול רפואי.

בנוסף, פסק הדין מדגים את האופן בו בתי המשפט מחשבים פיצויים במקרים של רשלנות רפואית, תוך התחשבות במגוון גורמים כגון גובה הנכות הרפואית, השפעתה על כושר ההשתכרות בעבר ובעתיד, וההשלכות על איכות החיים של הנפגע. חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, וגובה הפיצויים עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

לסיכום, פסק דין זה מהווה תזכורת חשובה לחשיבות של אבחון מהיר וטיפול מיידי במקרים של היפרדות רשתית, ולאחריות המוטלת על מערכת הבריאות להבטיח טיפול ראוי ומתאים גם במסגרות של רפואה דחופה.

להתייעצות עם עורך דין לרשלנות רפואית צרו קשר בטלפון 03-6952017 או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

דילוג לתוכן