רשלנות מקצועית של עורך דין

עורך דין יואב רונקין

משרדנו מייצג לקוחות אשר ניזוקו עקב רשלנות מקצועית של עורכי דין.

עם הגידול התמידי במספר עורכי הדין בארץ (ובהליכים המשפטיים) מתרבות גם התביעות נגד עורכי דין עקב רשלנות מקצועית.

במאמר זה נסקור מתי ניתן להגיש תביעה נגד עורך דין עקב רשלנות, ומהם המכשולים עליהם יש להתגבר בטרם קבלת הפיצוי.

מהי רשלנות מקצועית של עורך דין ?

השאלה האם עורך דין התרשל אינה תמיד שאלה פשוטה שכן לא כל טעות בשיקול דעת מקצועי תיחשב כרשלנות מקצועית. על-פי רוב, התביעות אשר מוגשות נגד עורכי דין עקב רשלנות מקצועית מתרכזות בשני נושאים: רשלנות בעריכת חוזים (ובעיקר בעסקאות נדל"ן), ורשלנות בעת ניהול הליכים בבית משפט.

בדרך כלל, יותר קל לקבוע האם טעויות של עורכי דין הקשורות בעריכת חוזים או בעסקאות נדל"ן ייחשבו כרשלנות עורך דין. בטרם עריכת חוזה מכר עורך דין המייצג את לקוחותיו צריך לבדוק את המצב התכנוני של הנכס, את זכויות המוכרים, ועליו לערוך חוזה שיבטיח את זכויותיו של הלקוח שלו על הצד הטוב ביותר. אם הדברים לא נעשים אזי מדובר ברשלנות מקצועית של עורך דין.

עורך דין נדרש להסביר ללקוח את המשמעות של כל מסמך עליו הוא חותם ולמסור ללקוח את כל העובדות הרלוונטיות שהיו בידיעתו של עורך הדין. הלקוח רשאי להניח שמסמך אשר נערך עבורו על-ידי עורך הדין הנו נכון ויעיל מבחינה משפטית.

רשלנות עורך דין בחוזים ובעסקאות מקרקעין יכולה להתרחש כאשר עורך הדין לא בדק היטב את מהות הנכס הנמכר. כך למשל, בטרם עריכת חוזה מכר של נכס מקרקעין יש לבדוק במחלקת ההנדסה בעירייה כי אין בנכס חריגות בנייה וכי הנכס הנמכר מוגדר נכון במחלקת ההנדסה. קרה לא אחת כי לקוח שכר את שרותיו של עו"ד על-מנת שהלה ייצג אותו בעסקת מכר של דירה. לימים, לאחר השלמת העסקה, מסתבר שהנכס הנמכר הנו מחסן (על אף שבחשבונות הארנונה הנו מוגדר כדירה). מחדל זה של עורך הדין ייחשב כ- רשלנות עורך דין.

כמו כן, עורך דין צריך לבנות את העסקה באופן שהסיכון ללקוח יהיה מינימאלי. כך למשל, בעסקת קניית דירה יש להבטיח שעם התשלום הראשון שמבצע הקונה תירשם לזכותו הערת אזהרה, וכן שעיקר התשלום שמשלם קונה הדירה יתבצע כנגד מסירת מסמכים הנחוצים לרישום הזכויות בדירה ע"ש הקונה.

כאשר עורך הדין אינו מבצע את עבודתו כראוי בעניינים אלו הרשלנות הנה ברורה. מכאן קצרה הדרך עד הגשת התביעה נגד עורך הדין.

רשלנות מקצועית של עורך דין בעת ניהול משפט

במקרה זה לעיתים הקושי לזכות בפיצוי בתביעה נגד עורך הדין הנו גדול יותר, ונסביר.

רשלנות עורך דין בניהול משפט יכולה לבוא לידי ביטוי בעיקר בשני עניינים:

– טעות בסדרי דין כגון אי הגשת תביעה בתוך תקופת ההתיישנות, אי הגשת כתב הגנה או תצהירים במועד וכיוצ"ב. במקרה זה הרשלנות הינה ברורה.

– שיקול דעת מוטעה בניהול הליכים: במהלך ניהול משפט על עורך הדין להפעיל שיקול דעת נרחב בכל הקשור באסטרטגיה המשפטית. על עורך הדין להחליט אלו טענות לטעון, אלו עדים להעיד, מה לשאול בחקירת העדים ומה לא לשאול וכיוצ"ב.

כאמור לא כל טעות בשיקול הדעת תיחשב כרשלנות מקצועית של עו"ד. על-מנת להוכיח כי עורך הדין התרשל על הלקוח להוכיח כי הטעות הינה יסודית וכי לולא הטעות תוצאת המשפט הייתה שונה.

הקשר הסיבתי בין רשלנות מקצועית של עורך דין להפסד במשפט:

בפני לקוח אשר הגיש תביעה כנגד עורך דין עומד מכשול נוסף. על הלקוח להוכיח כי הטעות של עורך הדין היא זו שגרמה להפסד במשפט וכי לולא הטעות היה הלקוח זוכה במשפט. כך, הלקוח צריך להוכיח כי עורך הדין התרשל ולאחר מכן להוכיח שסיכויו לזכות במשפט היו טובים (לולא הרשלנות).

לדוגמא, נניח כי הלקוח שכר את שירותיו של עו"ד אשר ייצג אותו בתביעה עקב נזקי גוף בתאונת דרכים. בתאונת דרכים אין התובע צריך להוכיח מי אחראי לתאונה ועל-פי רוב ההתדיינות מול חברת הביטוח היא באשר לגובה הנזק שנגרם לנפגע. במקרה זה, אם עורך הדין התרשל ובית המשפט קבע שהוא אכן התרשל, סביר להניח שבית המשפט ימצא קשר סיבתי בין הרשלנות המקצועית לבין ההפסד במשפט. למעשה, לאחר שבית המשפט ידון ברשלנות עורך הדין, יקיים בית המשפט דיון באשר לתאונת הדרכים. על הלקוח יהיה להציג ראיות אשר על-פיהם יוכל בית המשפט לבסס מהו הנזק שנגרם לו בתאונה.

במקרים אחרים, הוכחת הקשר הסיבתי עלולה להיות קשה יותר. נניח כי הלקוח ניהל משפט בקשר לסכסוך מסחרי וכי עורך דינו התרשל במהלך המשפט. מעבר להוכחת הרשלנות, יהיה על הלקוח לשכנע את בית המשפט כי לולא הרלשנות הוא היה זוכה במשפט. מדובר בנטל כבד שכן אין לדעת מה הייתה התוצאה הסופית לולא הרשלנות.

הסכם שכר טרחה לעורכי דין:

במקרים רבים פורצת מחלוקת בין עורך הדין לבין הלקוח באשר לשכר הטרחה אשר מגיע לעורך הדין בגין השירותים המשפטיים אשר העניק. יש מספר דרכים לקבוע את אופן שיטת תשלום שכר הטרחה. ניתן לקבוע כי שכר הטרחה ישולם על-בסיס הצלחה, כלומר, עורך הדין יהיה זכאי לשכר טרחה רק אם יזכה בתיק וגובה התשלום ייקבע לפי אחוזים מהזכייה. ניתן לקבוע כי התשלום יקבע לפי שעות עבודה או לפי השלבים בטיפול בתיק, לדוגמא, עם הגשת התביעה ישולם סכום מסויים, עם הגשת תצהירי עדות ראשית ישולם סכום נוסף וכיוצ"ב.

כאשר עורך הדין אינו מחתים את הלקוח על הסכם שכר טרחה עלול הדבר לפעול לרעתו. במקרה כזה, עשוי בית המשפט לפסוק כי עורך הדין יהיה זכאי לשכר ראוי בלבד ולא לשכר שנטען כי הוסכם לתשלום. במקרה כזה יקבע בית המשפט את שכר הטרחה בהתאם להיקף העבודה אשר בוצעה בתיק ובהתאם למקובל. כך למשל, נניח כי הלקוח הפסיק את עבודתו של עורך הדין אשר ייצג אותו בתביעת נזיקין במהלך המשפט (אשר בה מקובל כי שכר הטרחה מבוסס על בסיס הצלחה), יקבע בית המשפט את שכר הטרחה כך שעורך הדין יקבל בסוף ההליך אחוז מסויים בהתאם לשלב בו הופסקה עבודתו.

כמובן שאנו ממליצים ללקוח לעמוד על כך כי טרם תחילת הטיפול ייחתם הסכם שכר טרחה מפורט וברור.

באם אתם חשים כי נגרם לכם נזק עקב רשלנות מקצועית של עורך דין אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ונשמח להפגש עמכם.

ניתן להתקשר ישירות לטלפון 03-6952017 או למלא טופס – צור קשר.

אני מזמין אתכם ליצור עימנו קשר עוד היום
ונשמח לעמוד לרשותכם