סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

במאמר זה נסביר באילו מקרים זכאי הנפגע לפיצוי של רבע מהנזק שנגרם לו לפי סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי ?
אם אתם צריכים להגיש תביעת תאונת דרכים פנו רק לעורך דין תאונות דרכים מומלץ ומנוסה. עו"ד יואב רונקין מתמחה בתביעות תאונות דרכים, בעל ניסיון של 20 שנה בייצוג נפגעי תאונות דרכים.

במאמרים הקודמים הסברנו שלעיתים תאונת דרכים הנה גם תאונת עבודה. במצב זה ייעשה קיזוז של קצבאות מהביטוח הלאומי שיקבל הנפגע מסכום הפיצוי שייפסק לטובתו בתביעת תאונת הדרכים. יכול להיגרם מצב שהפיצוי שבית משפט יפסוק יהיה נמוך יותר משווי קצבאות הביטוח הלאומי. במצב זה לכאורה הנפגע לא יקבל כל פיצוי מחברת הביטוח. לשם כך נועד סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי.

סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי

הסעיף קובע כדלקמן.

330 (א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה.
(ב) הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א) ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף.
(ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל- 25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה.
(ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו- (ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה."

סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי

מה סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי קובע ?

במילים פשוטות הסעיף קובע שאם התאונה הנה תאונת עבודה והוגשה תביעה נגד צד ג' הנפגע יהיה זכאי לפיצוי של 25% מהנזק שנגרם לו גם אם הנזק שנגרם לו קטן מקצבאות הביטוח הלאומי (או שההפרש בין הנזק לקצבה אינו עולה על 25%). לדוגמא בית משפט העריך את הנזק שנגרם במיליון ₪. קצבאות הביטוח הלאומי הנן 800,000 ₪. הנפגע יהיה זכאי לפיצוי של 250,000 ₪ (רבע ממיליון ₪).

מה נחשב צד שלישי לצורך סעיף 330 לחוק ?

הכוונה שהתביעה לא הוגשה כנגד ביטוח החובה של רכב המעסיק (ובמקרה של עצמאי התאונה לא ארעה בנהיגה ברכב שבבעלותו). לכן, עובד שנהג ברכב פרטי שלו יהיה זכאי לרבע מהפיצוי. שכיר שנהג ברכב של המעסיק לא יהיה זכאי.
תנאי נוסף לקבלת הפיצוי הוא שהנפגע הודיע לביטוח הלאומי על הגשת תביעתו נגד חברת הביטוח תוך זמן סביר בדואר רשום. מטרת הסעיף הנה שהביטוח הלאומי יהיה מודע לתביעה ויוכל להצטרף אליה.

מה קורה אם הנפגע לא הודיע למל"ל?

משרדנו נתקל במקרים שנפגעים שיוצגו ע"י עורכי-דין אחרים לא הודיעו בצורה פורמאלית לביטוח הלאומי על התביעה. היו אף מקרים שעקב כך בית משפט לא פסק להם רבע מהפיצוי ונדרש להגיש ערעור על כך במקרים המתאימים. אי שליחת מכתב לביטוח לאומי בנסיבות אלו מהווה רשלנות עורך דין ויש להימנע מכך. יחד עם זאת אם הדבר נעשה לעיתים ניתן להתמודד עם כך.
במספר פסקי דין נקבע שאם הנפגע כתב בטפסי התביעה שהגיש לביטוח הלאומי שבכוונתו להגיש תביעה נגד חברת הביטוח ניתן לראות בכך כהודעה לביטוח הלאומי. בנסיבות אלו הנפגע יהיה זכאי לפיצוי של רבע מהנזק בהתאם לסעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי.
לעניין זה ראו פסק הדין בת"א 16518-02-18:

23. בהתאם לחוות הדעת האקטוארית שהוגשה מאת הנתבעת, סך גמלאות המוסד לביטוח לאומי עולה כדי 1,090,000 ₪ לערך, ובאופן שאינו מותיר בידי התובע רבע מן הפיצויים. אף שאין מדובר בפער משמעותי, אך למען הדיוק והסדר הטוב, נעבור לבחון האם בנסיבות ענייננו זכאי התובע לפסיקת רבע מן הפיצויים…

למען הסדר הטוב אעיר, כי התובע אומנם לא עתר לתחולת הסעיף, אך ברי כי אין בכך כדי לשלול זכאותו לרבע מן הפיצויים היה ואגיע לכלל מסקנה כי חומר הראיות העומד לפניי מקיים את דרישות הדין לפסיקת רבע מן הפיצוי (ראו לשון הוראות סעיף 330 לעיל, וכן ע"א 502/84 קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' הורוביץ, פ"ד מא(1) 542, 546 (1987) (להלן: "עניין הורוביץ"), וע"א (מחוזי חיפה) 28575-02-11 דונסקי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול), סעיף י"ט (11.12.2011) (להלן: "עניין דונסקי")). עוד ייאמר, כי אין עוררין על היות כלי הרכב בו נהג התובע בבעלות פרטית, ואשר אינו מהווה רכב בשירות המעביד, המאיין את הזכאות לרבע. יעידו על כך הפרטים אשר מילא התובע לגבי האופנוע בעמוד 3 לטופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (צורף כחלק מתעודת עובד ציבור שהוגשה מאת המוסד לביטוח לאומי). עוד תעיד על כך עמדת הנתבעת בתחשיב הנזק מטעמה כי "… והואיל והתאונה ארעה ברכבו הפרטי של התובע, כפוף למילוי הוראות סעיף 330 לחוק ביטוח לאומי, זכאי התובע לכאורה ל- 25% מהנזק…".

25. בשים לב להערותיי לעיל, הרי שבענייננו פסיקת רבע מן הפיצויים נותרה תלויה אך בידיעת המוסד לביטוח לאומי על אודות ניהול התביעה שלפניי. סעיפי המשנה (ג) ו- (ד) דורשים כתנאי לפסיקת רבע מן הפיצויים כי "הזכאי לגמלה" יודיע למוסד לביטוח לאומי על הגשת תביעתו לפיצויים, וכן כי ההודעה תישלח בדואר רשום תוך זמן סביר. התובע לא טען וממילא לא הוכיח כי שיגר הודעה בדואר רשום אל המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, כבר נפסק כי המטרה שבבסיס סעיף 330 דלעיל היא כי המוסד לביטוח לאומי יהא מודע להגשת התביעה, על מנת שיוכל הוא למצות זכויותיו על פי חוק, וכי הדרך הקבועה בסעיף משנה (ד) היא המיטבית להשגת מטרה זו, אך היא אינה מהווה את הדרך היחידה (עניין הורוביץ, בעמ' 546). נקבע שם ברוב דעות, כי "מטרתה של הוראת סעיף 152(ד) לחוק הביטוח [כיום 330(ד) – א' ס'] היא להבטיח את המידע הדרוש לביטוח הלאומי, ואם מידע זה מגיע, הלכה למעשה, בדרך אחרת, התמלאה דרישת החוק" (עניין הורוביץ, בעמ' 547-546).

בענייננו, ניתן להשיב בחיוב על השאלה האם המידע על אודות קיום התביעה שלפניי הגיע לפתחו של המוסד לביטוח לאומי. עיון בטופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה שהגיש התובע אל המוסד לביטוח לאומי מעלה, כי לשאלה "האם הוגשה תביעה לחברת הביטוח?", השיב התובע "עדיין לא", היינו כי בכוונתו להגיש תביעה. עוד ציין התובע במענה ליתר השאלות המופיעות בטופס, את שם חברת הביטוח (היא הנתבעת דכאן), את מספר הפוליסה, וכן את פרטי עורך הדין שעתיד לייצגו בתביעה שתוגש, לרבות כתובת, טלפון, פקס וכתובת דואר אלקטרוני. כמו כן השיב התובע בחיוב לשאלה "האם הגשת או שאתה מתכוון להגיש תביעה לפיצויי נזיקין בגין המקרה?", גם בטופס תביעתו לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה שהגיש התובע אל המוסד לביטוח לאומי. אפשר ודי בפרטים אלו שמסר התובע על מנת להקים את ידיעתו של המוסד לביטוח לאומי, המתחייבת לצורך פסיקת רבע מן הפיצויים (ראו והשוו ענייננו עם הנסיבות בהן הוכרה זכאות לרבע בעניין דונסקי, סעיפים מ"ו עד נ' לפסק הדין).

אם לא די בכך, הרי שבמהלך ניהול ההליך לפניי, נעתרתי לבקשת הנתבעת לזימון פקיד המוסד לביטוח הלאומי לעדות, וכן לפטור מהתייצבות היה ותומצא תעודת עובד ציבור אליה יצורף מלוא תיקו של התובע במוסד לביטוח לאומי, בנוגע לתאונה מושא התובענה דנן (ראו הבקשה וההחלטה מיום 26.8.2019). עקב כך, ביום 8.9.2019, ועוד טרם החל שלב ניהול הראיות בהליך דנן, הוגשה תעודת עובד ציבור מאת הגב' אורה דהן, ממונה בכירה בענף גמלאות נפגעי עבודה, סניף עפולה. אם כן, המוסד לביטוח הלאומי ידע בפועל על קיום התביעה דכאן לכל המאוחר בחודש ספטמבר 2019. אף אם זה המועד בו נודע למוסד לביטוח הלאומי לראשונה על קיום התביעה, והגם שממועד הגשת התביעה ועד למועד זה חלפה לה כשנה וחצי, עדיין ניתן לומר כי מדובר בזמן סביר שיאפשר ניהול התביעה במאוחד, בשים לב לכך שטרם החל שלב הראיות.

 

אם נפגעתם בתאונת דרכים צרו עמנו קשר בטלפון 03-6952017 או השאירו פרטים בטופס צור קשר.

מידע שימושי לגבי תביעות תאונות דרכים: עורך דין תאונות דרכים

דילוג לתוכן