רשלנות רפואית בניתוח

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

כאשר אדם חפץ בביצוע של פרוצדורה רפואית, הוא יוצא מנקודת הנחה שהגורם שינתח אותו הוא בעל מיומנות לביצוע הניתוח בהצלחה, וכי אותו גורם שיקף לו באופן מלא את הסיכונים הנובעים מפרוצדורה זו. כך, באפשרות אותו אדם לגשת להליך זה באופן מחושב. תוצאה שלילית של הניתוח אינה בהכרח מצביעה על רשלנות של הרופא, ויש לבחון זאת על פי מבחני החוק והפסיקה.

מהי רשלנות רפואית בניתוח

יש לבחון האם ההליך הרפואי שבוצע על ידי הרופא מכיל בתוכו מעשה המעיד על חוסר מקצועיות. בחינה זו נעשית על פי בחינת ההליך מנקודת מבטו של האדם הסביר בנסיבותיו של הרופא.

כלומר, אין מדובר בבחינת מעשיו של הרופא בעיני כל אדם בחברה, אלא בעיני אדם בעל השכלה רפואית אשר נוהג לבצע ניתוחים כמו זה שבו נגרם הנזק. בחינת מקצועיותו של הרופא נעשה הן ביחס למעשים אקטיביים שביצע והן ביחס למחדלים הנובעים מהתנהלותו כמו אי אבחון בעיה שהתעוררה במהלך הניתוח, כאשר רופא סביר בנסיבות העניין היה מגלה אותה.

הוכחת הרשלנות הרפואית עשויה לזכות את המטופל שנפגע או את עזבונו במקרה שמדובר במטופל שנפטר במהלך הניתוח, בסכומים גבוהים מאוד. הפיצוי יכול להיות מוסכם בין בית החולים הנושא באחריות שלוחו שהוא הרופא אותו הוא מעסיק, או הרופא עצמו במקרה של רפואה פרטית, והוא יכול להתקבל במסגרת תביעה נזיקית לבית המשפט.

תביעת רשלנות רפואית בניתוח היא תביעה מיוחדת משום שהאופן שבו יש להוכיח את קיומה של הרשלנות הוא על יסוד הגשת חוות דעת רפואית. היות שמידת הרשלנות נבחנת על פי סטנדרטיים רפואיים שבית המשפט אינו בקיא ועוסק בהם באופן מקצועי, עליו לקבל חוות דעת בנושא מידי מומחה בעל ניסיון והתמחות רפואית בתחום הרפואי הנדון בתביעה.

רשלנות רפואית בניתוח

בחינת היקף הטיפול הרפואי והניתוח

רשלנות רפואית בניתוח עלולה להתרחש במהלך הניתוח עצמו אך גם לפני הניתוח ואחריו. על הצוות הרפואי, המנתח ובית החולים לפעול בכל שלב של ההליך ברמה סבירה ונאותה לפי הידע המקצועי הקיים באותה העת.

כאשר אנו בודקים האם ארעה רשלנות רפואית בניתוח אנו בוחנים את כל הפרמטרים הבאים:

– האם הניתוח היה הכרחי ולא ניתן היה לרפא את המחלה באופן שמרני.
– המועד שבו בוצע הניתוח ביחס לדחיפות העניין.
– האם נבחר סוג הניתוח הנכון והפרוצדורה הניתוחית המתאימה.
– ההסברים והסיכונים הכרוכים בניתוח שהוסברו ללקוח.
– האם נפלו כשלים באופן ביצוע הניתוח.
– המעקב הרפואי אחר מצב המנותח לאחר הניתוח.

שלבי הגשת תביעת רשלנות רפואית בניתוח

בשל הראשון אנו נזמין את התיק הרפואי של הלקוח ונעיין בו בקפידה. גם אם הצוות הרפואי ינסה להסתיר את עניין הרשלנות (וזה קורה), במקרים רבים, מהתיעוד הרפואי ניתן ללמוד על קרות הרשלנות. במקביל ניפגש עם המנותח (או חס וחלילה עם עזבונו) על מנת לשמוע ממקור ראשון מה ידוע להם.

בשלב השני נעביר את החומר הרפואי למומחה רפואי בתחום הרלוונטי על מנת שיחווה דעתו האם אכן ארעה רשלנות רפואית.
אם המומחה יעריך שיש מקום לתביעה שכן הרופא התרשל בניתוח נבקש ממנו להכין חוות דעת. לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית לבית משפט ללא חוות דעת מומחה.

בשלב השלישי נערוך את כתב התביעה ונגישו לבית המשפט הכל תוך שקיפות מלאה עם הלקוח.
בהתאם לתקנות, בית החולים הנתבע יגיש כתב הגנה תוך 120 ימים יחד עם חוות דעת רפואית מטעמו.

בשלב הבא יש מספר אפשרויות: (1) הצדדים ינהלו הליך גישור. (2) ייקבע מועד לניהול הוכחות. (3) בית המשפט יורה על מינוי מומחה רפואי מטעמו.

מינוי מומחה רפואי מטעם בית משפט בתיקי רשלנות רפואית עלול לפגוע מאוד בהצלחת התביעה ויש לנסות להימנע ממנו בכל מחיר!

יש לזכור שרופאים הינם גילדה מקצועית שמבקשים להגן על מעמדם המקצועי ועל עצמם. הרופאים אינם חפצים להעיד כנגד חבריהם למקצוע. במרבית התיקים שבית המשפט מינה בהם מומחה מטעמו התובע הפסיד! למרות שהחלטת המינוי מסורה להחלטת בית המשפט אנו נעשה הכל על מנת שלא ימונה כאמור.

לאחר מכן, הצדדים ינהלו הוכחות כאמור, יגישו סיכומים ובית משפט ייתן פסק דין.

אורך הימשכות ההליך המשפטי תלוי בשלב שבו הוא מסתיים והוא נע בין שנה ל- 5 שנים.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית בניתוח

תביעת רשלנות רפואית של בגיר עקב נזקים שנגרמו בניתוח מתיישנת תוך 7 שנים מהמעשה הרשלני. תביעת קטינים תתיישן תוך 7 שנים מעת שיגיעו לגיל 18, כלומר תביעתם תתיישן בהגיעם לגיל 25.
לעיתים המנותח אינו יודע ולא יכול לדעת שהנזקים נגרמו לו עקב רשלנות הרופא או בית החולים. לכן, במקרים מסוימים ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות. יחד עם זאת, אם אתם חושדים שעברתם רשלנות רפואית בניתוח או מי מבני משפחתכם אל תתעכבו ופנו לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית על מנת לבדוק את העניין.

הפיצויים שתקבלו עקב רשלנות רפואית בניתוח

על מנת לדון בשאלת קיומה של עוולת הרשלנות בהליכים רפואיים, יש צורך בקיומו של נזק. המושג נזק בהקשר זה יכול להיות רחב מאוד – הוא עשוי לחול על נזק פיזי אשר נפרש על טווח שבין חוסר נוחות פיזית ועד לנכות צמיתה ומוות.

בנוסף, הוא עשוי לחול על נזק לא מוחשי, כלומר פגיעה רגשית, שנבעה מקבלת טיפול שלא נעשה על דעתו המלאה של המטופל ופגעה בזכותו לבחור את הטיפול המתאים עבורו, אף אם לא ניתן לחזות בקיומו של נזק פיזיולוגי או פגיעה נראית לעין באיכות החיים של המטופל. ניתן לפנות אל עורך דין יואב רונקין לטובת קבלת פרטים נוספים על סוגי הנזקים הכלולים בעולם הרשלנות הרפואית.

הפיצוי לנפגע רשלנות רפואית תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה. שיעור הפיצוי תלוי בחומרת נזקי הגוף שנגרמו למטופל עקב הרשלנות, גילו, מצבו התעסוקתי לפני ולאחר הניתוח ועוד. באופן כללי נפגע רשלנות רפואית זכאי לפיצוי בהתאם לסעיפים הבאים:

– כאב וסבל, פיצוי בגין אי מסירת מידע רפואי למטופל הקשור לניתוח ולסיכוניו.
– הפסדי שכר והפסדי השתכרות עתידיים שייגרמו למטופל עקב הנכות שנגרמה בניתוח.
– אם חס וחלילה המטופל נפטר עקב הרשלנות יורשיו ועזבונו יהיו זכאים להפסדים שנגרמו עקב הפטירה כולל אובדן הכנסות.
– החזר הוצאות עבור עזרה שלה המטופל יזדקק עקב מצבו הרפואי. עזרה זו כוללת תשלום לעובדים מקצועיים כגון עובדי סיעוד וסיוע של בני משפחה וחברים.
– החזר בגין הוצאות רפואיות.
– הוצאות שיקום והתאמות דיור.

רשלנות רפואית בניתוח – מאיתור העילה ועד התביעה

לסיכום, אבחון קיומה של רשלנות רפואית בניתוח הוא תחום הדורש היכרות עם דיני הנזיקין בכלל ותחום עוולות הרשלנות בתחום הרפואה בפרט. חשוב לדעת כי נזק אינו נדרש ללבוש צורה מוחשית בלבד והוא יכול להיות גם נפשי. אבחון קיומה של רשלנות ותביעת פיצוי בגינה, כמו גם התגוננות מפני תביעה, הינם בתחום המומחיות של עורך דין רשלנות רפואית בעל ניסיון וידע מקצועי עמוק.

להתייעצות ראשונית צרו עמנו קשר בטלפון 03-6952017 או מלאו טופס צור קשר:

דילוג לתוכן