רשלנות רפואית באבחון סרטן

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

כאשר אדם מגלה שבגופו מקנן גידול סרטני, אחד הגורמים שמשפיעים על סיכוייו להחלים הוא שאלת עיתוי גילוי המחלה. לעיתים קורה כי מטופל מלין על קושי או חולי והרופא שבודק אותו כושל מלזהות כי מדובר בסרטן. במקרים אלו, הרשלנות רפואית באבחון סרטן עשויה יתכן שגרמה להחמרה במצבו הרפואי ומניעת האפשרות לרפא את המחלה. במקרה זה אותו איחור באבחון מחלת הסרטן ירבוץ לפתחו של הרופא שנהג ברשלנות, באופן שעשוי לזכות את החולה בפיצוי משמעותי.

רשלנות רפואית באיחור אבחון סרטן

המונח רשלנות מתאר מצב שבו אדם מבצע מעשה כלשהו, או לחילופין נמנע מלעשות מעשה כלשהו, כאשר מעשה זה על מכלול נתוניו אינו עומד בגדרי התנהגות סבירה המצופה מכל אדם במצבו. מושג הרשלנות מוסדר בפקודת הנזיקין כאחת מיני עוולות רבות אשר עשויות להקים עילה לפיצויים בקרב מי שנפגע ממנה.

על מנת שמעשה מסוים יוגדר כרשלני, יש לבחון אותו בראי האדם הסביר בנסיבותיו של האדם הספציפי שלמעשיו מיוחסת רשלנות. כך, אם מדובר ברופא משפחה, שאלת רשלנות מעשיו תעשה ביחס לסבירות התנהגות של הרופא הסביר.

  • המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית באבחון סרטן הינם:
  • רשלנות באבחון סרטן השד.
  • רשלנות באבחון סרטן המעי הגס.
  • רשלנות של רופא המשפחה להפנות מטופל לבדיקות נוספות.
  • רשלנות באבחון סרטן הערמונית.
  • רשלנות באבחון סרטן ריאות.
רשלנות באבחון סרטן

רשלנות בשדה הרפואי

השאלה מתי רופא התרשל היא כמובן השאלה המרכזית שעליה יש להשיב בתביעות רשלנות רפואית. לעניין זה יפים הדברים אשר נפסקו בפסק הדין- ת.א 46374-12-15:

"רופא החב חובת זהירות למטופליו נדרש לנקוט באמצעים שרופא סביר היה נוקט בנסיבות לצורך גילוי הפגם וריפויו (ע"א 4025/91 צבי נ' ד"ר יעקב קרול, פ"ד נ(3) 784 (2003). לצורך בחינת הפרת חובת הזהירות שחב הרופא לחולה, יש לבחון את התנהלות הרופא בהתאם לנורמות הרפואיות הסבירות בתקופה הרלוונטית, ולא בראייה מאוחרת או בחכמה שלאחר מעשה (עניין קוהרי, בעמ' 151; ע"א 119/05‏ חליפה נ' מדינת ישראל, פסקה 27 (10.9.2006)).
עוד נקבע בפסיקה כי הפרקטיקה הרפואית המקובלת אינה חזות הכל ואינה יכולה, כשלעצמה, לחרוץ את גורל שאלת ההתרשלות, אך יש לה משקל משמעותי בשאלה האם הייתה התרשלות. טיפול על פי הפרקטיקה המקובלת מקים חזקה כי הטיפול לא היה רשלני (ע"א 6936/09 יהודה נ' כללית שירותי בריאות, פסקה 11 (5.3.2012); דנ"א 7794/98 רביד נ' קליפורד, פ"ד נז(4) 721, 744 (2003).
רופא בשר ודם עשוי לטעות ולא כל טעות מהווה התרשלות, בשים לב לכך שהחוק אינו מטיל אחריות מוחלטת על הרופא. הרופא אינו נוטל אחריות לתוצאה כי אם לביצוע עבודתו ברמה סבירה ונאותה לפי הידע המקצועי הקיים באותה העת (ע"א 4484/11 ‏פלוני קטין נ' משרד הבריאות, פסקה 22 (18.2.2013); ע"א 5787/08 קפאח נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פסקה 5 (10.8.2010)."

שאלת הקשר הסיבתי בין מעשה הרופא לנזק

ייתכן מקרה שבו לדוגמה, אדם ניגש לרופא בבקשה לבחון כאב או חולי שהוא סובל מהם והרופא אינו מזהה גידול סרטני כלשהו. במידה שלאחר מספר חודשים אותו אדם מגלה במסגרת בדיקה אצל רופא אחר סרטן במצב מתקדם, אין פירוש הדבר באופן אוטומטי, כי הרופא הראשון אחראי לאיחור באבחון סרטן.

על מנת להוכיח כי אותו איחור באבחון סרטן הוא תולדה של התנהגות רשלנית של הרופא הראשון, על החולה להראות כי מעשיו של הרופא לא היו סבירים כפי שמצופה מרופא בתפקידו. ייתכן מאוד כי אף שהרופא יכול היה לבצע בדיקה מקיפה יותר, מצבו של הגידול מצביע על כך שגם בדיקה זו לא הייתה תורמת לגילויו ובכך תישמט הקרקע תחת טענת הרשלנות. עוד יתכן שגילוי הסרטן בשלב מקודם יותר לא היה מועיל שכן במועד הבדיקה הסרטן היה בשלב מתקדם.

שאלת האשם התורם באבחון הנזק

כאשר הגילוי נעשה על ידי הגורם הרפואי הראשון שנדרש לסוגיה זו, הרי שבמקרה של איחור באבחון סרטן, על כל המשתמע מכך, האחריות עשויה לרבוץ גם לפתחו של המטופל. ייתכן בהחלט מצב שבו המטופל בעת ביקור אצל הרופא של אבחן גידול סרטני, נמנע מלמסור פרטים חיוניים או שהוא אינו מבצע את המלצת הרופא לעבור בדיקות נוספות.

משמעות תרומת התנהגות המטופל למחדלו של הרופא מוסדרת בפקודת הנזיקין תחת ההגדרה של אשם תורם. משמעות אשם תורם, היא חלוקה של האחריות לגרימת הנזק וכפועל יוצא מכך הפיצוי שייפסק בעניינו, בין הרופא שיכול היה לאבחן סרטן אם היה נוהג בסטנדרט מקצועי רצוי, ובין המטופל אשר מעשיו תרמו תרומה למחדלו של הרופא.

נטל הוכחת רשלנות בהליך המשפטי

הכלל במשפט אזרחי הוא כי על התובע הראיה להוכיח כי הנתבע התרשל, למעט מקרים מסוימים המוסדרים בפקודת הנזיקין בהם נטל הראיה עובר לכתפי הצד הנתבע. במקרה של הוכחת רשלנות מצד רופא בגין איחור באבחון סרטן, הרי שעל המטופל שאצלו אובחן הסרטן באיחור עקב מחדל הרופא, להוכיח כי הרופא נהג בצורה רשלנית וכי רשלנות זו גרמה לנזק.

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן

על מנת להוכיח את רשלנות הרופא המטפל ואת הנזק שגרמה רשלנות זו, על התובע להציג ראיה משכנעת ולא די בתחושת בטן או הישענות על היגיון מצוי לתפיסתו של התובע. מסיבה זו, כאשר מדובר בתביעה בגין נושא רפואי, יש להיסמך בטענות התביעה על חוות דעת של איש מקצוע מתחום הרפואה, ורצוי כי התמחותו תהיה בתחום של אבחון סרטן.

על חוות הדעת להיות מצורפת אל כתב התביעה ומומחה התביעה אשר ערך את חוות הדעת עשוי להידרש להופיע בפני בית המשפט במהלך התביעה ולהסביר את הקביעות וההנמקות שפורטו בחוות דעתו. הצד שכנגד צפוי להגיש חוות דעת רפואית מטעמו שבוודאי תנסה לאתגר מבחינה מקצועית את חוות דעת התביעה.

הפיצוי שניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית באבחון סרטן

הפיצוי שבית משפט יפסוק לחולה עקב רשלנות באבחון סרטן תלוי בנסיבות הספציפיות של החולה. ראשית יש להידרש לשאלה איזו החמרה נגרמה עקב הגילוי המאוחר. לצורך בדיקה זו יש להגיש חוות דעת מומחה רפואית שתקבע מה השפעת האבחון המאוחר על תוחלת חיי המטופל.

כך למשל בשלב בפוליפ הטרום סרטני סיכויי הריפוי עשויים להיות 100%. בשלב הראשון ובשלב השני של המחלה אחוזי הריפוי עשויים גם הם להיות גבוהים למדי. בשלבים 3 ו- 4 של המחלה סיכויי החולה לשרוד נמוכים בהרבה. על כן, על המומחה להעריך מה היה שלב המחלה בעת הרשלנות ומהו השלב אליו הגיע המטופל עקב האיחור. ההפרש בין אחוז סיכויי הריפוי הוא הנזק שנגרם למטופל.

המטופל יהיה זכאי לפיצוי בגין קיצור תוחלת החיים שנגרם לו עקב הרשלנות, כאב וסבל, הפסדי השכר שייגרמו לו בגין אותו הפרש של אחוז סיכויי הריפוי.

איחור באבחון סרטן – להתמודד עם הרשלנות הרפואית

לסיכום, מקרה של איחור באבחון סרטן הוא כזה אשר עשוי להתאים לקטגוריה של רשלנות רפואית שהינה בעלת פוטנציאל לזכות את המטופל בפיצוי. עם זאת, תחום זה דורש ידע מעמיק ויסודי לצד ניסיון מקצועי. על כן, רצוי להיעזר בעורך דין לרשלנות רפואית לייעוץ, ליווי וייצוג בהליך משפטי במידת הצורך.
אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בטלפון 03-6952017

או בטופס צור קשר:

דילוג לתוכן