הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

לצערנו, קיימים לא מעט מקרים של רשלנות רפואית, המובילים לתביעה. במאמר לפניכם סיכמנו את כל מה שצריך לדעת לפני שניגשים להליך משפטי בגין רשלנות רפואית ומהם הפיצויים שמשולמים בתביעות רשלנות רפואית.

לפני הכל, מי רשאי לתבוע פיצויים?

על מנת להגיש תביעה עליכם להיות אחד מאילו:

• האדם שנפגע כתוצאה מהליך רפואי רשלני.
• אפוטרופוס של הגורם הנפגע כתוצאה מהטיפול הרשלני.
• יורשי האדם שנפגע.

פיצויים בתביעות רשלנות רפואית – עבור אדם שנפטר

במידה ואדם נפטר בעקבות רשלנות רפואית, קיימת זכות תביעה ליורשי המנוח וכן למשפחתו הקרובה אשר הייתה תלויה בו. לאחר תשלום הפיצויים, הכסף מועבר לעיזבון. בנוסף, גם אלו שהיו תלויים כלכלית בנפטר ומצבם נפגע בעקבות פטירתו, יכולים להגיש תביעת פיצויים.

את מי תובעים על רשלנות רפואית?

ניתן לתבוע 3 גורמים מרכזיים:

1. בית החולים – הוא בעצם המעביד של המטפל או הרופא וככזה, הוא נושא גם באחריות.
2. מוסד רפואי – במידה והגורם המטפל מועסק ע"י מוסד רפואי (קופ"ח לדוגמא), המוסד הרפואי אחראי לעבודת המטפל.
3. מטפל רפואי – האדם אשר נתן את הטיפול.

מה גובה הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית

גובה הפיצוי משתנה בהתאם למקרה ולעוצמת הפגיעה במטופל. במידה וחס וחלילה, נגרמה פגיעה משמעותית, התובע יצטרך להוכיח כי נעשה לו נזק (באיכות החיים, בגוף, ביכולת ההשתכרות וכו'). ככל שהנזק אנוש יותר, כך גובה הפיצוי יהיה רב יותר.
סוגי הפיצויים המשולמים בעקבות הרשלנות מכונים כ-"ראשי נזק" והם נחלקים לשניים, ראש נזק כללי וראש נזק מיוחד. את הראשון לא ניתן לאמוד בממון ואילו את השני כן. ישנם כמה ראשי נזק מרכזיים:

• הוצאות רפואיות – הוצאות בעבר ובעתיד על טיפולים רפואיים.

• שיקום או דיור – צורך בשיקום, או בשינוי תנאי הדיור כדי להתאים למצב הרפואי החדש, הנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית.

• הוצאות ניידות – פיצויים המתקבלים במידה ונדרשת התאמה לכלי הרכב המסייע להתניידות.

• הפסדי שכר בעבר – הפסדים של שכר עבודה בעבר בשל היעדרות (כולל פנסיה).

• הפסדי שכר בעתיד – פיצוי בגין פגיעה ביכולת להשתכר בעתיד (מתבסס על השכר הנוכחי של התובע).

• סיעוד והוצאות צד ג' – החזרים עבור סיוע מצד ג' הכולל עזרה במשק הבית.

• כאב וסבל – בדומה לעוגמת נפש, זהו סכום שלא נקבע לפי פרמטרים מדוייקים וסעיף זה נתון להחלטת בית המשפט, בהתאם לחומרת הפגיעה, טיפולים וניתוחים שבוצעו, תקופת אשפוז וכיוצ"ב.

• פגיעה באטונומיה – קיים בתביעות רשלנות רפואית. הפיצוי משולם בגין היעדר "הסכמה מדעת" מצד המטופל לפעולות רפואיות שבוצעו בגופו. למשל במקרים בהם המטופל לא הסכים לטיפול או שלא נמסר לו כל המידע ההכרחי הקשור בטיפול. ניתן לקבל פיצוי בגין "פגיעה באוטונומיה" גם כאשר לא הייתה רשלנות בהליך הרפואי.
ראשי נזק אלו, הם רק חלק מכלל הנזקים המרכיבים את סך פיצויי התביעה.

מה השלבים בתביעת פיצויים רשלנות רפואית?

כמו בכל תביעה, גם תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית כוללת בתוכה בירוקרטיה והמצאת מסמכים המוכיחים כי אכן הייתה פגיעה.

שלב א': תיעוד רפואי

כל מוסד רפואי חייב לתעד את ההליך הרפואי שעובר המטופל. לכל מטופל יש את הזכות לקבל העתק של הרשומות הרפואיות שלו, המתעדות את מצבו. בשלב הזה, עליכם לאסוף את כלל התיעוד הרפואי שבתיק שלכם (אנו עושים זאת עבור לקוחותינו כחלק מהשירות). שימו לב, העתקת המסמכים כרוכה בתשלום, בנוסף, משך הזמן שעל המוסד הרפואי לשמור את המידע הזה הוא מוגבל ולכן, יש לבצע זאת בהקדם.

שלב ב': חוות דעת

החוק מחייב את התובע להוכיח את מצבו הרפואי, כדי לבסס את טענותיו. לכן, לפני הגשת התביעה יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת מגורם מוסמך (מאותו התחום הרפואי). שימו לב, עלות קבלת חוות הדעת יכולה להיות גבוהה, אך לא ניתן להגיש את התביעה בלעדיה. קיימים הסדרים המאפשרים קבלת מימון לחוות הדעת.

שלב ג: הגשת התביעה

התביעה תוגש לבית המשפט המטפל בהתאם לגובה סכום התביעה.
חשוב לציין שתביעת הרשלנות הרפואית היא תביעה מורכבת, הכוללת בתוכה המון פרמטרים. אם החלטתם לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית, חשוב שתיקחו גורם מומחה שיידע להוביל את התביעה ביד בטוחה.

האם יש התיישנות בפיצויי רשלנות רפואית?

כן, בדומה לחוקי התיישנות אחרים, לאחר 7 שנים לא ניתן לתבוע פיצויים. במקרה שנגרם נזק לקטין התביעה תתיישן שהקטין יגיע לגיל 25 (למעט בתיקים של הולדה בעוולה שאז התביעה תתיישן תוך 7 שנים מיום הלידה).

כמה עולה כל התהליך?

פיצויים עקב רשלנות רפואית, לרוב יגיעו לסכומי פיצוי גבוהים, בעיקר משום שיש גם פרמטר גופני, גם פרמטר נפשי וגם פרמטר ממוני. עלות התהליך נחלקת לכמה גורמים:

1. עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית – שכר טרחה. שכר הטרחה ישולם בסוף ההליך כאחוז מסוים מתוך הזכייה (בית משפט יוסיף שכר טרחה לסכום שיפסוק לכם).

2. אגרה – אגרה המשולמת לבית המשפט ומתחלקת לשני חלקים: האגרה ההתחלתית, המשולמת עבור תחילת ההליך המשפטי ותשלום היתרה, אשר עלותה מוטלת על אחד הצדדים, בהתאם להחלטת בית המשפט.

3. חוות דעת מרופא מומחה – כמו שציינו קודם, עלות פגישה וחוות דעת מרופא מומחה יכולה להיות גבוהה.

4. חומרים רפואיים – המצאת העתקים של התיק הרפואי.

ההליך אמנם עלול להיות כרוך בעלויות גבוהות, אבל במידה ואכן קיימת פגיעה בעקבות הליך רשלני ולא מקצועי, כן מומלץ להתחיל בהליך. במידה ואתם לא בטוחים, שווה להתחיל בפגישת ייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום ולהבין האם התביעה שלכם יכולה להצליח.

הסכם פשרה – פיצויים עקב רשלנות רפואית

מאחורי הגורמים הרפואיים והמוסדות הרפואיים, עומדות חברות ביטוח הדואגות לאינטרס של הצד הנתבע או המדינה כאשר היא נתבעת. בהרבה מהמקרים, כדי לא להיגרר להוצאות משפטיות והליך ארוך, מוצע הסכם פשרה, שלרוב גם מלווה בהסכם סודיות. על מנת לקבל פיצוי גבוה במסגרת הפשרה יש להגיע למשא ומתן עם תביעה מבוססת ומגובה בראיות ובחוות דעת מקצועיות.

הבחירה בין חתימה על הסכם פשרה לבין המשך דיון בבית משפט תלויה בהמון גורמים. פעמים רבות עדיף להגיע לפשרה אם קיים סיכון שהתביעה תידחה בסופו של דבר.

לסיכום

פיצויי רשלנות רפואית יכולים להגיע לעשרות, מאות ואפילו מיליוני שקלים, תלוי בגודל הנזק הנגרם, לפי ראשי הנזק שציינו קודם וראשי נזק נוספים. הגורם הנפגע האפוטרופוס החוקי שלו או יורשי ותלויי המנוח (חס וחלילה), הם היחידים שיכולים להגיש את התביעה. התביעה תוגש נגד המטפל הרפואי או המוסד הרפואי אליו הוא משתייך.

ההליך המשפטי עלול להיות כרוך בתשלום גבוה ומומלץ להתייעץ תחילה עם עורך דין לרשלנות רפואית, שיוכל לסייע לכם להגיע למיצוי התביעה בצורה בטובה ביותר.
להתייעצות ראשונית צרו עמנו קשר בטלפון 03-6952017, או מלאו טופס צור קשר.

דילוג לתוכן