חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

03-6952017

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לייעוץ ראשוני חייגו עכשיו

036952017

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

נפילה מפיגום

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

נפילה מפיגום עלולה לגרום לנזקי גוף קשים. כאשר מדובר בתביעה המוגשת עקב תאונת עבודה באתר בנייה יש לבחון את האחריות של הגופים השונים שפעלו בבניין. כמובן שמנקודת מבטו של העובד שנפגע רצוי להגיש את התביעה נגד כל הגורמים שהתרשלו כלפיו. לכן, העובד יגיש תביעה נגד מעסיקו הישיר, נגד הקבלן הראשי וכל גורם אחר שגרם לתאונה. בנוסף יש לאתר מי היו חברות הביטוח שביטחו את הגורמים הרלוונטיים ולצרפם לתביעה.
במאמר זה ננתח את פסק הדין שניתן בתיק ת"א 53961-08-18 פלוני נ' שחאדה אחסאן לבנייןבע"מ אשר דן באחריות עקב נפילה של עובד מפיגומים.

פיצוי עקב נפילה מפיגום

על מנת שבית משפט יפסוק לנפגע פיצוי עקב נפילה מפיגום יש להוכיח שהמעסיק או הקבלן שהיה אחראי על הפיגום התרשלו.

בפסק דין הנ"ל שניתן על ידי בית משפט השלום בקריות נדרש בית המשפט לבחון את שאלת האחריות בנוגע לתאונת עבודה חמורה שאירעה באתר בנייה בהרצליה. בתאונה זו, התובע, תושב השטחים, נפל מגובה של כ-10 מטרים ונגרם לו נזק גוף משמעותי. בפסק הדין נדונו סוגיות מרכזיות בנוגע לזהות הקבלן הראשי, האחריות לתאונה, והרשלנות מצד הנתבעים, וכן הובהר החבות הביטוחית בהתאם להסדרי הביטוח שהיו קיימים בין החברות המעורבות.

חברת שחאדה הייתה המעסיקה של התובע שנפגע בתאונה. חברת אופק הייתה זו שהזמינה את ביצוע העבודות מחברת שחאדה.

הוכחת הרשלנות במקרה של נפילה מפיגום

עפ"י גרסת התביעה בפסק הדין, ביום התאונה עסק התובע יחד עם עובדים נוספים, בעבודות טפסנות ופירוק טפסנות. לצורך ביצוע העבודה נבנה פיגום דיקטים עם תומכות ברזל, שמטרתו לאפשר לעובדים לעבור מבניין לבניין. כשהתובע עבד על הפיגום, עובדים אחרים פירקו את התומכות מלמטה, הפיגום התפרק והתובע נפל מגובה של כ 10 מטר ונפצע.

במקרה זה בית המשפט קיבל את גרסת העובד לאופן קרות התאונה. בית המשפט פסק שלא ניתן לקבל את הטיעון כי אין אחריות כלפי עובד העובר או עבוד על פיגום ונופל בשל קריסת הפיגום לאחר שהוסרו התמיכות שלו מלמטה.

אחריות המעסיק

הרשלנות והאחריות של המעסיק התבססה על הפרת כללי הבטיחות בעבודה ועל שיטת העבודה המסוכנת שננקטה. בית המשפט הדגיש את חוסר הפיקוח וההדרכה מצד המעסיק, וכן את העובדה כי ראש הצוות האחראי לא נכח באתר בזמן התאונה. יתרה מכך, עדויות העדים כי היו אזהרות מוקדמות שלא נשמעו, כמו גם העדר תוכנית ארגון בטיחותי מסודרת, חיזקו את המסקנה כי המעסיק התרשל באופן ניכר.

בית המשפט מצא כי חברת שחאדה, שהייתה המעבידה הישירה של התובע, נקטה בשיטת עבודה פסולה ומסוכנת של פירוק הפיגום מלמטה למעלה, דבר שהוביל ישירות לנפילת התובע. כמו כן, נקבע כי לא היה גורם מפקח או אחראי מטעמה בזמן ביצוע העבודה המסוכנת, מה שמבסס את אחריותה הישירה לתאונה.
אך יש לבחון האם גם הקבלן הראשי או היזם אחראים לתאונה.

נפילה מפיגום

אחריות הקבלן הראשי

לפי התקנות והפסיקה, קבלן ראשי הוא מי שאחראי לביצוע העבודות באתר הבנייה ואחראי על קיום כללי הבטיחות. במקרה זה, הנתבעת 3, חברת אופק בטאן בניה וייזום (1998) בע"מ, טענה כי אינה הקבלן הראשי, ואילו הנתבעת 1, שחאדה אחסאן לבניין בע"מ, טענה כי אופק היא הקבלן הראשי בהתאם להסכם ההתקשרות ביניהם. בית המשפט בחן את ההסכמים ואת העדויות, וקבע כי חברת אופק היא מבצעת הבנייה ולכן מוטלת עליה האחריות לקיום הוראות הבטיחות באתר.

קביעת בית המשפט התבססה בין היתר על הממצאים הבאים:

"ובכן, לפי תקנה 2(א) לתקנות הבטיחות "מבצע בניה" הוא "קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה אל חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים עבורו". "מזמין" הוא "בעל הנכס או מי שבעל הנכס ייפה את כוחו להתקשר עם קבלנים לביצוע עבודות בניה או בניה הנדסית, כולה או חלקה"; "קבלן ראשי" הוא "מי שמתקשר בהסכם חוזי עם מזמין לבצע עבודות בניה או בניה הנדסית"; ואילו "קבלן משנה" הוא "מי שהתקשר בהסכם חוזי עם קבלן ראשי לבצע עבודות בניה או בניה הנדסית".

בהתאם לתקנה 6(א) לתקנות הבטיחות אם "הטיל המזמין את ביצוע פעולות הבניה על קבלן ראשי, יראוהו כמבצע הבניה לעניין תקנות אלו והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו". תקנה 6(ב) קובעת כי אם הקבלן הראשי מעסיק קבלני משנה בביצוע פעולות הבניה, אין הדבר פוטר אותו מחובותיו כמבצע הבניה ועדיין יש לראותו כנושא בחובות המוטלות עליו לפי התקנות. תקנה 6(ג) קובעת כי אם המזמין הטיל את ביצוע פעולת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, "יראו את המזמין כמבצע הבניה לעניין תקנות אלו והחובות המוטלות על מבצע הבניה מוטלות עליו".

עיון בהסכם ההתקשרות בין הצדדים מלמד כי מדובר בהסכם לביצוע עבודות שלד של 27 יחידות דיור. חברת אופק הינה מזמינת העבודה מה"קבלן", חברת שחאדה, כשמושא ההסכם הוא "כל עבודות השלד, בטונים, קירות בלוקים, קורות, קירות ותקרות בטון לרבות …עפ"י התכוניות המפורטות הקיימות" (סעיף 3 להסכם). לפי סעיף 4 להסכם: "סיום העבודה מותנה בקבלת אישור מהנדס ומנהל העבודה של המזמין על גמר הביצוע, ואישורים לטיב העבודה".

מהסכם ההתקשרות, הכותרת שלו ותוכנו, כולל הגדרת התפקידים על פיו, עולה כי הוא מסדיר את עבודות השלד בלבד, מה שיכול ללמד כי המזמין התקשר עם קבלנים נוספים לביצוע יתר העבודות. כך גם עולה מסעיף 27 להסכם בו ישנה התייחסות מפורשות ל"קבלנים אחרים". בין אם נראה בחברת אופק כמזמינת העבודה, ובין אם כקבלן ראשי שהתקשר עם מספר קבלני משנה לצורך ביצוע העבודות, ולאור הוראת תקנה 6 (ג) לעיל, הרי שהיא עונה על ההגדרה של "מבצע הבניה" לפי תקנות הבטיחות, כאשר גם מהסכם ההתקשרות עולה כי לחברה היה מהנדס ומנהל עבודה באתר.

גם אם חברת שחאדה התחייבה למנות, לפי סעיף 19 להסכם ההתקשרות, מנהל העבודה מטעמה, הרי שלא הוכח, ולמעשה גם לא נטען, לתחולתו של הסייג בתקנה 6 (ד) לתקנות, משלא הוצגה אסמכתא בדבר מסירת הודעה מתאימה למפקח העבודה האזורי שבאזורו מתבצעת העבודה."

האחריות הביטוחית לאור הסדרי הביטוח והשיפוי שהיו בין החברות

חברת אופק, הקבלן הראשי, טענה שחברת שחאדה התחייבה בהסכם לבטח את אופק. מנגד חברת שחאדה שלחה הודעת צד שלישי כנגד כלפי אופק והפניקס, בטענה שחברת שחאדה מבוטחת, לצד אופק, בפוליסה שהוציאה הפניקס. ביטוח זה לטענתה סוכם כי אופק תנפיק פוליסה שתכלול את שחאדה כמבוטחת וניכתה בשל כך סכום השווה ל-0.5% מתמורת העבודה בגין פרמיה. אופק וחברת הפניקס טוענות כי התחייבותה החוזית של חברת שחאדה כי תשפה את אופר בגין כל נזק גוברת על הטענות במישור הביטוחי.

בית משפט פסק במחלוקת זאת כדלקמן:

"בפוליסת עבודות קבלניות שהוציאה הפניקס לתקופה מיום 2.2.16 ועד 1.2.18, "שם המבוטח" הוא: "אופק בטאן ושיווק פרוייקטים בע"מ ו/או מזמיני העבודה ו/או קבלני משנה". מדובר בפוליסה שבה מתואר חוזה העבודה, כחוזה להקמת בנין בן 9 קומות, 27 יחידות דיור, בכתובת הרשומה בהסכם ההתקשרות.

מאחר והפוליסה אינה נוקבת בשמם המפורש של כל המבוטחים על פיה, יש לפרש את הוראת הפוליסה על פי תכליתה ועל פי אומד דעתם של הצדדים, כאשר התיבה הרלוונטי לענייננו היא "קבלני משנה". (ע"א 5464/00 פרץ ג.ג. מהנדסים נ' קינן פ"ד נז(4) 481, 490 (2002)).

עפ"י הפסיקה, "קבלן משנה" בהקשר זה הינו מי שעבודתו שלובה וקבועה בעבודות האתר בגינן הוצאה הפוליסה (ראו בר"ע 2569/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' החברה לשירותי איכות הסביבה (רמת חובב) ואח' [פורסם בנבו] ות"א (מחוזי –ים) 1428/98 יהודה אסור נ' פרץ ג.ג. מהנדסים בע"מ ואח' [פורסם בנבו] ).

מכאן ובהינתן המוסכם בין הצדדים בדבר מסירת עבודות השלד לחברת שחאדה, נוכח מהות היחסים החוזיים בין הצדדים, תוכן הפוליסה וחוזה העבודה העומד בבסיסה, אני קובעת כי הנתבעת 1 הינה קבלן משנה המבוטח בפוליסה. הרחבה זו של הפוליסה, באופן שתכלול גם חברת שחאדה, עולה בקנה אחד עם סעיף 25 להסכם ההתקשרות והפרמיה שניכתה חברת אופק מהתמורה לה היתה זכאית חברת שחאדה.
מדובר בפוליסת עבודות קבלניות שיש בה כיסוי גם לחבות מעבידים; כך בפוליסה וכך בנספח ההרחבה, כאשר בשני מסמכי הביטוח "המבוטח" כולל את קבלני המשנה."

ובאשר לסתירה בין הסכם ההתקשרות לביטוח שבוצע ?

בית המשפט קבע שמאחר והוכח שהמעסיק שילם לקבלן הראשי עבור הביטוח והוצאה פוליסה המכסה אותו ביטוח זה גובר על ההתחייבות החוזית של המעסיק כלפי הקבלן.
עוד קבע בית המפשט כי ברגע שהפניקס ביטחה את המעסיקה הרי התחייבות המעסיקה לשפות את הקבלן הראשי בטלה. במקרה כזה חברת הביטוח אינה יכולה להגיש תביעת שיבוב נגד המבוטח שלה:

"עם זאת, קריאה של הסעיפים 24 ו-25 להסכם יחדיו, לצד הביטוח שנעשה בפועל כשהוא מכסה את שתי החברות שהן צד להסכם ופרשנות תכליתית להוראות ההסכם וכוונתם של הצדדים העולה מהכתוב, מובילים למסקנה כי יש בהסכמה לעריכת ביטוח משותף כדי להביא לביטול ההתחייבות לשיפוי.

הרציונל מאחורי סעיפים אלה בהסכם, הינו הסדרה כפולה: הסדרת היריבות בין הצדדים להסכם ביחס וכלפי צדדי ג' ועריכת ביטוח מתאים שיכסה את התחייבויות הצדדים עפ"י ההסכם. בהסכם נקבעו שתי חלופות להסדרה זו. התחייבות השיפוי של שחאדה כשהיא באה לצד התחייבותה לערוך ביטוח רחב שיכסה גם את אופק, ובמקרה זה יש להניח כי צריך היה לדאוג לביטוח שיכסה גם התחייבות חוזית, וחלופה שנייה של רכישת ביטוח ע"י אופק, שמכסה את שחאדה "כפי שיידרש". לטעמי, בחירה בחלופה השנייה, והעובדה כי שתי החברות מבוטחות במשותף באותה פוליסה, משמעותה הסכמה לביטול ההתחייבות לשיפוי.

אלא שגם אם נאמר כי ההתחייבות השיפוי לא בוטלה, אני סבורה כי לא ניתן לממש במקרה זה את זכות התחלוף לפי הפוליסה כשהודעת צד ג' מוגשת נגד מבוטח משותף.

בהקשר זה אני מפנה לפסק הדין שניתן בר"ע 347/86 ש.א.ש. שרותי אבטחה ושמירה (ירושלים 1968) בע"מ נ' "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד מב(1) 389 (1988), בו נקבע שלא ניתן לממש את זכות התחלוף כשמדובר במזיק שהוא מבוטח משותף לפי הפוליסה. אני גם מפנה לספרו של אליאס, דיני ביטוח 1210-1212 (מהדורה שלישית, 2016) שם נכתב: "כאשר הצד השלישי, הנושא באחריות לנזק, הוא מבוטח משותף, אין המבטח רשאי להיפרע ממנו במסגרת התחלוף. על כן, כאשר הפוליסה מכסה מספר מבוטחים קשורים, כגון קבלן ראשי וקבלן משנה, מלווה ולווה, משכיר ושוכר, ודומה, אין המבטח זכאי להיפרע מהמבוטח המזיק- בשמו של המבוטח התמים- בגין נזק שנגרם למושא הביטוח".

באשר לפיצוי המגיע לכם עקב תאונת עבודה ראו פיצויים בתאונת עבודה.

כמובן שתהיו זכאים גם לפיצוי מביטוח לאומי תאונות עבודה.

סיכום

פסק הדין בתיק זה מדגיש את החשיבות הרבה של קיום כללי הבטיחות בעבודה, הפיקוח המתאים והאחריות החוזית בין קבלנים שונים באתרי בנייה. האחריות לתאונה הוטלה על המעסיק ועל הקבלן הראשי בשל רשלנותן, בעוד שחברת הביטוח נדרשה לשאת בנזקים בהתאם להסדרי הביטוח הקיימים. פסק הדין משמש תמרור אזהרה למעסיקים וקבלנים לוודא עמידה בסטנדרטים הבטיחותיים המחמירים ביותר על מנת להימנע מתאונות דומות בעתיד.

אתם מוזמנים לפנות אלינו להתייעצות עם עורך דין לתאונות עבודה. צרו עמנו קשר בטלפון 03-6952017 או מלאו טופס צור קשר:

דילוג לתוכן