האם חובת הגילוי של מבוטח חלה גם על מידע שנוגע לבן זוגו שאינו מבוטח כלל בפוליסה ?
פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בע"א 55126-09-22 הוא דוגמה מובהקת למאבק משפטי בין מבוטחים לחברות ביטוח בנוגע לחובת הגילוי בפוליסות ביטוח. במקרה זה, הערעור הוגש על ידי מלי נעים, מבוטחת, שדרשה תגמולי ביטוח בעקבות פריצה לדירתה. חברת הביטוח מנורה מבטחים דחתה את תביעתה בטענה שהמבוטחת לא גילתה מידע מהותי בעת הצטרפותה לביטוח – עברו הפלילי של בן זוגה.
הערעור התמקד בשאלה האם היה על מלי נעים לגלות לחברת הביטוח את עברו הפלילי של בן זוגה נאור נעים, והאם אי גילוי זה נחשב כהפרת חובת הגילוי המחייבת על פי חוק חוזה הביטוח.
הרקע העובדתי בקשר להפרת חובת הגילוי
מלי נעים רכשה פוליסת ביטוח לדירתה, תוך שנאור, בעלה, היה מעורב בתהליך מילוי טופס ההצעה. בתחילה, טופס ההצעה מולא על שמו של נאור, אך לאחר שעלה כי נאור הוא בעל עבר פלילי, הוחלט לשנות את שם המבוטח על הפוליסה לשמה של מלי בלבד, מאחר ואין לה עבר פלילי.
לאחר פריצה לדירת בני הזוג בזמן חופשה בחו"ל, הוגשה תביעה לחברת הביטוח מנורה מבטחים, בדרישה לתגמולי ביטוח. מנורה מבטחים דחתה את התביעה בטענה שהמבוטחים הסתירו את עברו הפלילי של נאור בעת החתימה על טופס ההצעה, מה שמהווה, לטענתה, הפרת חובת הגילוי על פי סעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח.
חובת הגילוי על פי חוק חוזה הביטוח
סעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח מחייב את המבוטח לגלות למבטח מידע מהותי שעשוי להשפיע על נכונותו של המבטח לכרות את חוזה הביטוח. החוק מגדיר "מידע מהותי" ככזה שעלול להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה או לכרות אותו בתנאים מסוימים.
מנורה מבטחים טענה שהסתרת עברו הפלילי של נאור נחשבת כהסתרת מידע מהותי מכוונת, וזאת בהתאם לסעיף 6(ג) לחוק, הקובע כי הסתרה בכוונת מרמה דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה, דבר המאפשר למבטח להימנע מתשלום תגמולי הביטוח.
הפרת חובת הגילוי בקשר לבן זוג שאינו המבוטח
השאלה המרכזית שעלתה בפסק הדין היא האם יש חובה לגלות למבטח מידע על בן הזוג של המבוטח, גם אם בן הזוג אינו צד לחוזה הביטוח. במקרה זה, נאור נעים לא היה המבוטח הרשום, אלא אשתו, מלי נעים. מנורה מבטחים טענה שגם אם נאור אינו המבוטח הרשום, עברו הפלילי הוא מידע מהותי שחובה לגלותו למבטח.
חובת גילוי יזומה
בהתאם לפסיקה, חובת הגילוי אינה מסתכמת רק במענה לשאלות בטופס ההצעה, אלא כוללת גם חובת גילוי יזומה – אם המבוטח יודע שמידע מסוים הוא מהותי, עליו ליזום את גילויו למבטח, גם אם לא נשאל עליו ישירות. חברת הביטוח טענה כי נאור נעים ידע שעברו הפלילי הוא מידע מהותי, ועל כן היה על בני הזוג ליזום את גילויו גם אם השאלה בטופס ההצעה נגעה רק למבוטח עצמו.
היעדר חובת גילוי על עברו של בן הזוג
בית המשפט המחוזי קבע כי השאלה בטופס ההצעה נגעה רק למלי נעים כמבוטחת, ולא הייתה חובה לגלות את עברו של נאור, בן הזוג. השופטות רסלר-זכאי, יעקובוביץ ומור-אל, קבעו כי אין מקום לדרוש ממבוטחת לגלות מידע על בן הזוג, במיוחד כאשר השאלה מתייחסת במפורש רק למבוטח.
נקבע כי אם חברת הביטוח מעוניינת במידע על בני זוג, עליה להוסיף שאלות מפורשות בטופס ההצעה, אחרת היא לא יכולה לטעון להפרת חובת הגילוי. בפרט, על פי עדויות הסוכנות ונציגי חברת הביטוח, לא היה כל מנגנון שביקש מידע על בן זוג בטפסי ההצעה של מנורה מבטחים.
אי הוכחת כוונת מרמה מצד המבוטחים
חברת הביטוח ניסתה לטעון כי אי גילוי עברו הפלילי של נאור היה בכוונת מרמה מצד בני הזוג, אך בית המשפט דחה את הטענה, וקבע כי לא הוכח שמלי נעים התכוונה להונות את חברת הביטוח. יתרה מכך, לא הוכח שנאור פעל במכוון לשם הסתרת המידע.
בית המשפט קבע כי חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח את קיומה של מרמה מצד המבוטחים, ולכן אין בסיס לדחות את תביעתם לתגמולי ביטוח.
נטל ההוכחה בנוגע לאירוע הביטוח
עוד נדונה השאלה אם הפריצה הייתה מבוימת. חברת הביטוח טענה כי האירוע בויים במטרה לקבל תגמולי ביטוח שלא כדין. בית המשפט קבע כי הנטל להוכיח שהפריצה הייתה מבוימת מוטל על המבטח, ולא על המבוטחים, ומנורה מבטחים לא עמדה בנטל זה. על פי הפסיקה, נטל השכנוע לעניין יסודות המרמה, כמו זיוף וביום האירוע, רובץ על חברת הביטוח, ולא על המבוטח.
משמעות פסק הדין לעולם הביטוח
פסק הדין נעים נ' מנורה מבטחים מספק תובנות חשובות לגבי חובת הגילוי בפוליסות ביטוח:
– הגבלת חובת הגילוי רק למבוטח הרשום: חברות ביטוח אינן יכולות לדרוש גילוי על בני משפחה של המבוטח, אם אין שאלה מפורשת בטופס ההצעה הנוגעת לכך. יש להקפיד לשאול שאלות רלוונטיות ומדויקות על פי דרישות המבטח.
– הגנה על המבוטח מפני טענות מרמה: טענות למרמה נבדקות בקפידה על ידי בית המשפט, ונטל ההוכחה לגבי כוונת מרמה רובץ תמיד על המבטח. חברות ביטוח שינסו לדחות תביעות בטענה להפרת חובת הגילוי יידרשו להציג ראיות מוצקות.
– חובת הוכחה לאירוע הביטוח: כאשר מבטח טוען כי אירוע ביטוח מבוים, הנטל להוכיח זאת מוטל עליו. יש להציג ראיות ברורות ומשכנעות, אחרת התביעה תתקבל.
סיכום
פסק הדין מדגים את חשיבות הפירוט והדיוק בטפסי ההצעה של פוליסות ביטוח, ואת ההגנה על זכויות המבוטחים. כאשר חברת הביטוח מנסה לדחות תביעה על בסיס חובת גילוי, יש לוודא כי טענותיה עומדות בדרישות החוק, וכי המבוטחים מקבלים את ההגנה המגיעה להם.
למבוטחים שדחו את תביעתם יש אפשרות לערער ולהתמודד מול חברת הביטוח בעזרת עו"ד לתביעות ביטוח. פסק הדין מראה כי בתי המשפט יעמדו לצד המבוטח אם חברת הביטוח אינה פועלת בהגינות, ומדגיש את החשיבות של ייצוג משפטי מקצועי במקרים כאלה.
אם חברת הביטוח שלכם דחתה את תביעתכם פנו לייעוץ משפטי. אנחנו כאן כדי להגן על הזכויות שלכם. לקבלת ייעוץ ראשוני והקבלת הערכה לסיכויי התביעה צרו קשר עמנו בטלפון 03-6952017, או השאירו פרטים בטופס ונחזור אליכם: