חלק מהסכמי שכר הטרחה של טיפול בתיקי נזיקין המותנים בתוצאה כוללים עורכי הדין סעיף שדן במקרה של סירוב לקוח להצעת פשרה. לרוב, הסעיף קובע שאם הלקוח מסרב להצעת פשרה הוא יהיה חייב לשלם לעורך הדין את האחוזים שנקבעו בהסכם. התוצאה היא שעורך הדין מאיים על לקוח שאם הוא לא יקבל את ההצעה עורך הדין יתפטר ויתבע את מלוא שכר הטרחה. האם סעיף זה בהסכם שכר הטרחה חוקי?
שכר טרחה במקרה של התפטרות עורך דין עקב סירוב הלקוח לפשרה
כאשר עורך הדין מתפטר מהייצוג בשל סירוב הלקוח לפשרה, ככלל הוא לא יהיה זכאי לשכר הטרחה שנקבע בהסכם. החלטה על פשרה היא זכות יסודית של הלקוח, והתפטרות עורך הדין בשל אי הסכמת הלקוח לפשרה עלולה להיחשב כהפרת חובת הנאמנות.
חוזים והגבלת חופש ההחלטה של הלקוח
המשפט הישראלי מכיר בחופש החוזים, אך מגביל אותו במקרים בהם סעיף בחוזה פוגע בזכויות היסוד של אחד הצדדים. סעיף המחייב לקוח לשלם שכר טרחה מלא בעקבות סירוב לפשרה עשוי להיחשב ככזה הפוגע בזכותו של הלקוח להכריע באופן עצמאי בתיקו.
סעיף זה עלול לעורר את השאלה האם הוא עומד בהוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובע בסעיף 30 כי חוזה הנוגד את תקנת הציבור בטל. האם איום בהתפטרות או בהגשת תביעה מצד עורך הדין עולה כדי ניגוד לתקנת הציבור? לדעתנו אם סירוב הלקוח אינה מלאכותית ולא נועדה אך ורק למנוע מעורך הדין את שכר הטרחה אזי איום עורך הדין נוגדת את תקנת הציבור.
בת.א 3417-03 שדן בנסיבות דומות נקבע:
"איני מקבלת טענה זו, באופן הגורף שבו נטענה. יש לבחון, בכל מקרה לגופו, מה היה הרקע להתערערות נטענת של האמון בין עורך הדין ללקוחו, ומה היתה הסיבה למחלוקת ביניהם. הלקוח פונה אל עורך הדין לצורך שירות מקצועי, בתחום שעורך הדין מתמחה בו, ואשר הלקוח אינו בקיא בו. על כן אין ניתן לגזור גזירה שווה בין עורך הדין לבין הלקוח, ככל שמדובר ב"אמון" בתחום המקצועי-משפטי. אפשר שהלקוח "יאבד את האמון" בעורך הדין מסיבות שאינן מוצדקות, מבחינה מקצועית, ועל כן יחליט להפסיק את הייצוג, וזו זכותו.
לעומת זאת, עורך דין שאמון על מקצועיותו ועל איכות השירות המשפטי שהוא נותן ללקוחו, אינו "מאבד את האמון" בלקוח, רק מתוך כך שללקוח יש טענות כלפי אותו טיפול. עורך דין שנטל על עצמו, כאיש מקצוע, את הטיפול בעניינו של הלקוח, ואשר מאמין בנכונות ובהתאמה של הטיפול שעליו המליץ, אינו מצופה לנטוש את לקוחו, כל עוד הלקוח מצידו מבקש להמשיך בטיפול שהוחל בו, גם אם יש ללקוח טענות."

האם במקרה כזה עורך הדין יהיה זכאי לשכר ראוי ?
כאשר לקוח מפטר עורך דין ובהסכם לא נקבע סעיף שדן בשכר עורך הדין זכאי עורך הדין לשכר ראוי. מה הדין במצב שבו עורך הדין הוא זה שמתפטר עקב סירוב הלקוח להצעת פשרה ? האם עורך הדין יהיה זכאי לשכר ראוי עבור העבודה שבוצעה ?
אם ייקבע שהתפטרות עורך הדין לא הייתה ראויה או סבירה בנסיבות העניין יתכן שבית המשפט אף ימנע ממנו שכר ראוי.
ראו למשל פסק הדין שניתן ת"ק (תל-אביב-יפו) 32179-02-12 – עו"ד אהובה לניאדו-טיכו נ' אסף דקלשלום תל-אביב-יפו:
לאחר בחינת נסיבות העניין, אני מוצא את דרישתו של הנתבע כסבירה ולגיטימית. הלקוח הוא אדון ההליך המשפטי. יש לו זכות מלאה לדרוש מיצוי של בירור המחלוקת בבית המשפט והאפשרות לזכות בפיצוי גבוה מהסכום שהוצע במו"מ לפשרה טרם הגשת התביעה, כל זאת תוך נטילת סיכון שבסופו של יום ייפסק לתובע פיצוי בשיעור נמוך מהסכום שהוצע ואף שהתביעה תידחה. לא היה מקום לשלול מהנתבע את הסיכוי לזכות בפיצוי גבוה יותר, על אף הסיכונים.
על עורך-הדין להבהיר ללקוח מהם הסיכויים בהגשת תביעה ומהם הסיכונים הכרוכים בניהול ההליך המשפטי עד תום, אולם ההחלטה האם לסיים את המחלוקת בפשרה או להמתין לפסק-דינו של בית המשפט נתונה בידי הלקוח.
אין מקום לכפות על לקוח הסדר פשרה שהוא אינו שלם עמו, על אף הסיכונים הכרוכים בניהול ההליך המשפטי.
12. משהודיע הנתבע שהוא אינו חפץ לסיים את המחלוקת עם בראל בפשרה הכוללת פיצוי ע"ס 20,000 ₪ בלבד, היה על התובעת לכבד את רצון הנתבע ולהגיש תביעה בבית המשפט. היה על התובעת לעשות כן, על אף אמונתה שהפיצוי עליו הוסכם בשלב המו"מ משקף – לאור ניסיונה הרב בתחום – פיצוי סביר. היה על התובעת לעשות כן גם אם הסיכוי לזכות בפיצוי גבוה יותר נמוך וגם אם קיים סיכוי שבסופו של יום ייפסק לנתבע פיצויי נמוך יותר (או אף שהתביעה תידחה). היה על התובעת לכבד את רצונו של הנתבע, גם אם הסיכון שהנתבע בחר ליטול מסכן לא רק זכאותו לתשלום פיצויים אלא גם את זכאותה לתשלום שכר טרחה בסופו של ההליך המשפטי.
13. סירוב התובעת להגיש תביעה בשם הנתבע מחייבת אותו לפנות לעורך-דין אחר ומעמידה את הנתבע באפשרות לפיו עורכי-דין יימנעו מליטול על עצמם את ייצוג הנתבע, כאשר בסופו של יום תשלום ראשון ע"ח שכר טרחה אמור יהיה להגיע לתובעת (לשיטתה, עד לשיעור הפיצוי עליו הוסכם במסגרת ניהול המו"מ).
14. התנהלות התובעת בנסיבות העניין – כאמור לעיל – אינה מזכה בתשלום שכר טרחה, ולו היה הנתבע מקדים ומשלם לתובעת שכר טרחה, הוא היה זכאי להחזר השכר (ר' ת"א (נת') 34174/03, לעיל)".
חוק לשכת עורכי הדין והתקנות הנלוות
על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, עורך דין מחויב לפעול בנאמנות ובמסירות כלפי לקוחו. איום בהתפטרות על הלקוח כתוצאה מסירוב לפשרה עשוי להיחשב כהפרה של חובה זו, במיוחד אם ההתפטרות מסכנת את סיכויי הצלחת התיק.
בנוסף כללי לשכת עורכי הדין קובעים מתי עורך דין רשאי להתפטר מייצוג:
"קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול."
לדעתי סירוב (סביר) להצעת פשרה לא אמור לגרום לחילוקי דעות בנוגע לאופן ניהול התיק.
סיכום
השאלה האם סעיף שכר הטרחה, המחייב תשלום מלא במקרה של סירוב לפשרה, הוא חוקי, תלויה במידה רבה בנסיבות ובפרשנות המשפטית. סעיף זה מעורר סוגיות משפטיות ואתיות מורכבות, ועשוי להוביל להשלכות חמורות עבור שני הצדדים.
עבור עורכי דין, חשוב להימנע מהפעלת לחץ בלתי הוגן על לקוחות ולנסח הסכמים שעומדים בכללי האתיקה. עבור לקוחות, הבנה מעמיקה של זכויותיהם תסייע להגן עליהם מפני סעיפים לא הוגנים.
במקרים בהם סירוב הלקוח להצעת פשרה נעשה בתום לב בית המשפט לא יחייב אותו לשלם את השכר שנקבע בהסכם. במקרה מסוג זה ניתן להגיש תביעה נגד עורך הדין.
להתייעצות צרו עמנו קשר בטלפון 03-6952017 או מלאו טופס צור קשר: