אחת מן המחלות בשוק העבודה בארץ הינה שמעבידים רבים אינם משלמים לעובדים גמול שעות נוספות. תופעה זו נגרמה, בין היתר, מאחר ובעבר נטל ההוכחה להוכחת מספר השעות שעבד העובד היה מוטל על העובד. על-כן, כאשר עובד עבד ללא החתמת כרטיס נוכחות וכאשר שעות העבודה האמיתיות שביצע לא ננקבו בתלושי השכר שסופקו לו התקשה העובד לעמוד בנטל ההוכחה. המחוקק אשר היה ער לבעיה זו שינה את החוק וקבע כי החל מיום 01.02.2009, נטל ההוכחה בתביעה לשכר עבודה או לגמול שעות נוספת תהא מוטלת על המעביד אם המעביד "לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה".
מהן שעות נוספות?
שעות נוספות במהלך השבוע
עובד שמועסק 5 ימים בשבוע: במשך 4 ימים בשבוע לגמול שעות נוספות על כל שעה שמעבר ל-8 שעות ו-36 דקות בכל יום (8.6 שעות), נטו ללא הפסקה, ובמשך יום אחד בשבוע (היום המקוצר) על כל שעה שמעבר ל-7 שעות ו-36 דקות בכל יום (7.6 שעות), וכן עבור כל שעה מעבר ל-42 שעות עבודה רגילות שבועיות.
בעד השעתיים הנוספות הראשונות על המעביד לשלם לעובד 125% מהשכר הרגיל. לאחר השעתיים הראשונות כאמור, על המעביד לשלם בגין כל שעה נוספת 150%.
שעות נוספות במנוחה השבועית
המנוחה השבועית נמשכת במשך 36 שעות רצופות החל מכניסת השבת ועד צאת השבת. עבודה בשעות אלו מזכה את העובד בגמול שעות נוספות. עובד שעובד 5 ימים בשבוע, היה ובאותו שבוע הוא יעבוד גם ביום שישי, עבודת בוקר יום שישי תיחשב כשעות נוספות.
בגין עבודה במנוחה השבועית יש לשלם לעובד 150% משכרו הרגיל החל מהשעה הראשונה. עובד אשר מבצע שעות נוספות בשבת (כלומר, עובד למעלה מ- 8.5 שעות) יקבל עבור השעתיים הנוספות בשבת 175% והחל מהשעה השלישית ואילך – 200% מן השכר הרגיל.
סייגים לשעות הנוספות
ככלל, העובד אינו רשאי לעבוד שעות נוספות מיוזמתו ועליו לקבל אישור מהמעביד ורק אז יהיה זכאי לגמול שעות נוספות. יצוין כי הסכמת המעביד אינה חייבת להיות מפורשת ומספיק שהמעביד היה מודע לכך כי העובד מבצע שעות נוספות וכי המעסיק "נהנה" מכך.
עובד אשר עובד עבודת כפיים,זכאי ביום עבודה הנמשך 6 שעות ומעלה ל- 3/4 שעת הפסקת מנוחה לפחות ומתוכה הפסקה רצופה של חצי שעה לפחות (שלא בתשלום). בעת ההפסקה רשאי העובד לצאת ממקום העבודה אלא אם נוכחותו במקום העבודה הינה הכרחית לעבודת המעביד והוא נדרש על-ידי מעבידו להישאר – במקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
חובת תשלום שעות נוספות אינה חלה על העובדים כדלקמן.
- שוטרים ועובדי בתי סוהר.
- עובדי מדינה שתפקידם מחייב אותם לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות הרגילות.
- יורדי ים ועובדי דיג.
- עובדי צוות אויר.
- עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.
- עובדים שתנאי עבודתם ונסיבות עבודתם אינם מאפשרים כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
מהם תפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי או תפקידי הנהלה
המבחנים לתפקיד הכולל "אמון אישי" נבחנים, בין היתר, לפי גובה שכרו של העובד, מעמדו ועצמאותו.
מנהל אשר ייחשב כלא זכאי לשעות נוספות יבחן לפי סמכויותיו לנהל עובדים אשר הינם תחת מרותו תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי, חופש עצמאותו של המנהל, גובה שכרו, וכיוצ"ב.
מתי ייקבע כי לא ניתן לפקח על שעות העבודה של העובד וכי הוא אינו זכאי לשעות נוספות
מדובר על אותם מקרים בהם אין למעביד אפשרות לפקח האם העובד מבצע את העבודה אם לאו. בחלק גדול מהמקרים מדובר על עובד אשר מבצע את העבודה מחוץ למקום בו מצוי העסק של המעביד כגון נהגים.
אני מזמין אתכם ליצור עימנו קשר עוד היום
ונשמח לעמוד לרשותכם